פרשת וארא

58

 

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
 
פרשת השבוע מספרת כשהקב"ה רצה להוציא בנ"י ממצרים ושלח משה רבינו לומר לפרעה להוציאם, ופרעה לא מאן, חזר הקב"ה ושלח לו משה ונתן לו אות ואמר לו יודע אני שפרעה אינו מוציאם ואני מכה אותו מכות גדולים להראות לו את כוחי, והלכו משה ואהרן לפרעה ואמרו לו שהקב"ה אמר לך לשלח את ישראל ושלך אהרן המטה אשר בידו ויהי לנחש, ואף החרטומים של פרעה השליכו מטותיהם ויהיו לנחש ואחרי ששבו כולם למטות ותבלע מטה אהרן את מטותם, ופרעה לא רצה לשלח את בנ"י, והקב"ה אמר למשה השכם בבוקר והתיצב לפני פרעה תמצא פרעה הולך ליאור לעשות צרכיו שם שהיה קורא עצמו אלוה והוא השולט בשמים ובארץ ואינו הולך לעשות צרכיו והיה משכים בבקר קודם שיתעוררו כל האנשים משנתם והוליך ליאור לעשות צרכיו, אמר לו משה שהקב"ה אמר לך לשלח את ישראל ולא רצה, ואז התחילו העונשים של מצרים א.} הקב"ה אמר למשה שאהרן יכה היאור ויהיו כל המים אשר ביאר לדם ויך אהרן את היאר במטה ולא מצאו המצרים מה לשתות וישראל אותו מים היה בא להם למים וכשיקח אותו המצרי יהיה דם רק אם יקנה מישראל בכסף יהיה מים, ואף החרטומים הוציאו דם, ואחרי שבעת ימים כלה והכל חזר כרגיל, ופרעה לא רצה להוציא ישראל ב} אהרן חזר והכה היאור במטה ויצאו הרבה צפרדעים, חז"ל אמרו צפרדע אחד הוא, הם מכים אותו והוא מוציא צפרדעים, ומצרים נהיית מלאה צפרדעים ויקוצו מאד, לא יכולים לישון ולא לאכול, לאיזה מקום שילכו ימצאו צפרדעים, וכאן אמרו חז"ל שהצפרדעים עשו קידוש ה' גדול מאד שהיו משליכים עצמם באש של התנור של הלחם, אפי' שהיו נשרפים שם, כל זה כדי לעשות רצון ה', ושלח פרעה למשה ואמר לו תסיר לי הצפרדעים ואשלחה אתכם והתפלל משה להקב"ה וכלו הצפרדעים ולא רצה לשלחם. ג} מצרים נתמלאה כולה בכנים ואפי' החרטומים לא יכלו לעשות הכנים משני סיבות א} הכנים בריה קטנה מאד ואינם יכולים להשתלט בה ב} כל הארץ היתה כנים אינם יכולים לעשות כישופים והקב"ה נתן כוח לטומאה כדי שתהיה הבחירה ביד האדם ללכת אחרי הטומאה או הקדושה אבל מה שהיתה כוח הטומאה הקדושה כוחה גדול יותר שהיא האמיתית ד} הקב"ה שלח להם כל מיני החיות הנמצאים בעולם והיו הורגים האנשים ומשברים העצים ואף הכנים בא פעם אחרת עם כל החיות ויש מין של חיה שקוראים לה אדני שדה והיא קשורה בטבורה עם הארץ ואם תסיר טבורה מהארץ תמות היא. וצורתה חצי העליון אדם וחצי התחתון חיה, ואוכלת אפי' האנשים, ואף היא הקב"ה עשה לה נס כדי שתצטרף במצוה הזאת והלכה בארץ שקשורה בה טבורה ה} שלח להם הקב"ה הדבר בחיותיהם ו} משה לקח פיח הכבשן וזרקו בשמים ונעשו כל המצרים בשחין ז} הקב"ה שלח להם ברד מעורב באש ושבר להם העצים והבר והתבואה נתייבשו וקרא פרעה למשה ואמר לו התפלל לה' ויסר מעלינו הברד ואשלחה אתכם ואמר לו משה הנה אנוכי יוצא מן העיר אפרש כפי אל ה' ויודע שאינך משלח ישראל, והתפלל משה ועצר הברד, אף אותם שיצאו מן השמים לא ירדו לארץ והיו תלואים ומורידם הקב"ה במלחמת גוג ומגוג ובזמן המשיח.
 
כשרואה האדם בתחילת הפרשה ירגיש שהקב"ה מסיים להשיב משה רבינו על מה שאמר לו למה הרעותה וכו' כמו שאנו רואים שהפרשה מתחלת מפסוק ב', ופסוק א' שכתוב בשבוע שעבר הקב"ה משיב על למה הרעותה, שהתשובה מסיימת בפסוק א' היה צריך להיות שפרשה השבוע הזה תתחיל מפסוק א' ופסוק א' שכתוב בשבוע שעבר יהיה פסוק כ"ד בפרשה הקודמת לה, ולזה אנו נשתדל לפרש שאר התשובה של השבוע שעבר.
 
אולם נתחיל להביא דברי הרמב"ם שאמר כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ומי שעשה עבירות ונפטר בעוונותיו יענש על אותו עוון ואח"ך יקבל שכר מצוותיו, רק איזה עבירות שכתבם שם שאין לו חלק לעולם הבא רחמנא ליצלן. ואמרו חז"ל שהקב"ה מרוב אהבתו אותנו כשאדם יש לו עבירות וצריך ליענש עליהם ובפרט העבירות שהם בשוגג הקב"ה מביא עליו יסורים כדי שילך לעולם הבא נקי מעבירות וילך מיד לגן עדן וכמו שאמרו חז"ל אין יוצא דבר רע מן השמים, ולפעמים האדם רואה שאותו דבר רע, אולם בשמים יודעים יותר טוב ממנו ויודעים שאותו דבר טוב כמו שהמשילו לאדם שראה עשן יוצא מבית אומר הבית הזה נשרף והולך לקרות מגן דוד אדום והשוטרים ועושה צעקה אולם לפעמים אם יבוא לבדוק ויכנס לבית ימצא אותו עשן של חברה שיש להם שמחות וצולים כבש ומאכל ושתייה ותענוג ר"ל האדם אם רואה הפנימי של הבית ידע שאותו דבר טוב אבל אם יעלה לשמים ויראה כמה עבירות סרו ממנו הרי ימצא אותו דבר טוב מאד שקרה לו.
 
כאן הקב"ה אומר למשה אתה אמרת לי למה הרעותה ר"ל למה עשית דבר רע לישראל ואני משיב אותך אני ד', שם "ה'" הוא שם של רחמים שעשית זה מחמת הרחמים שיש לי על ישראל, ונכון שאתה אינך יודע דבר זה כשאני נגליתי לאבות לא הייתי הולך עמם ברחמים רק באל שדי, מה ר"ל אל שדי חז"ל פירשו על הפסוק והרקותי לכם ברכה עד בלי די עד שתאמרו די מן הברכה האם יש מי שאומר די מהברכות! רק האדם שיודע ערך היסורים, וכשימצא עצמו שאין לו שום יסורים יתחיל אח"ך לירא במה יסיר עוונותיו, ולזה יאמר די ותנו לי קצת יסורים כדי שיחסרו לי קצת עבירות, אולם האבות לא היו צריכים לזה שהם קיימו התורה אפי' שלא נצטוו עליה, ובפרט השמונה מצוות שנצטוו עליהם, ולזה הקב"ה לא הצטרך לעשות עמהם מדת הרחמים הזה כדי להסיר להם עוונותיהם, ואפי' שהיו באים עליהם יסורים אלו נקראים יסורים של אהבה שהיו מקבלים שכר על מה שבאו עליהם יסורים ועדין תומכים במצוות השי"ת ולזה הקב"ה נתן להם ברכות באל שדי שהם היו אומרים לו די, והקב"ה אמר למשה שהוא נתן להם ברית כדי שבני ישראל יקחו ארץ ישראל וצריך לו לקיים בריתו ולזה השתמש עם ישראל במדת הרחמים שהביא עליהם יסורים כדי שימחלו להם עוונותיהם ומגיע להם לצאת ממצרים ויקחו ארץ ישראל ולזה הקב"ה אמר למשה אל תאמר שאני עשיתי עמהם רע רק מדת הרחמים ודבר טוב וכמו שרואים שמשה רבינו לא הוסיף להתווכח עם השי"ת והלך מיד לסיים מה שהתחיל בו ולהוציא ישראל ממצרים.
 
רבותי! רבי כמייס חורי ז"ל פירש בסדורו על דברי הגמ' שאמרו חז"ל אין מי שאין באים עליו יסורים, לכאו' דברים הפוכים בתחילה הגמ' אומר אין מי שאין באים עליו יסורים ואח"ך אומר אשריו, המלה הזאת אינה נאמרת אלא לדבר שאינו בא על כל בני אדם? ותירץ שההבדל הוא ביסורים, כל האנשים באים עליהם יסורים של עבודה, של משפחה, ודברים של חברה, אולם היסורים טובים שבאים על האדם בעצמו לא יסורים של חברה שמשפחתו טובה והוא יש לו איזה יסורים אלו מראים שבאים עליו כדי שימרקו לו עוונותיו, אבל יסורים של חברה זה מעבירות אחרים שהאדם עושה אותם וצריך להזהר מהם היטב משל שבועה או עושה נדרים ואינם מקיימים אותם שהעון הזה של שבועת שוא ונדרים בגמ' אומר שבר מינן ולא אליכם מתים לו אשתו ובניו, חוץ מהעונש שיש לו בעולם הבא. ודבר זה רמוז בדברי רש"י בפרשת השבוע וארא אל האבות ר"ל שהקב"ה עם האבות אם יענש אותם בבניהם לא אליכם באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם ר"ל העונש לא יהיה במדת הרחמים כדי שימחול להם עוונותיהם והולכים נקיים לעולם הבא אלא יש לו עונש כאן ועוד עונש אחר שחוץ ממה שעשה עבירות אלו שהם קשים מאד שהקב"ה אמר עליהם בעשר הדברות ולא ינקה אלא יש לו עונש שהרג בניו שהוא עוון גדול מאד, ולזה אנו צריכים להזהר מנדרים ושבועות ובפרט הנשים ששגור בפיהם נדרים ושבועות, כדי שהקב"ה ישמור לנו בנינו ויתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *