פרשת במדבר

349

 

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה 
 
רש"י ז"ל פירש וידבר במדבר סיני באחד לחודש מרוב חבתם להשי"ת חזר ומצאם,  מנאם גשיצאו ממצרים ומנאם כשמתו מהם במעשה העגל שמנה כמה מתו מהם, וכששורה השכינה להם מנאם. יש לשאול מהו הדבר שהצריך לרש"י לפירוש הזה והרי אפשר לומר שמנאם מחמת שני דברים דבר ראשון כמו שפירש אח"ך על הפסוק לבית אבותם שכל אחד הולך אחרי אביו, שאם אביו משבט ראובן ואמו משבט שמעון נקרא על שבט ראובן, ועוד להסיר הבכורות מהקדושה ויתנה לכהנים שצריך לו לחשוב הלויים והבכורות ולזה מנא כל ישראל?
אולם רש"י ז"ל נשאלת לו למה הכתוב אמר שהמנוי הזה במדבר סיני והרי דבר זה ידוע שישראל כשהגיעו לסיני בששה בסיון השי"ת נתן לנו התורה ואח"ך עשו העגל ועלה משה רבינו להר סיני שלושה פעמים אחת למתן תורה ואחת להתפלל על ישראל על העגל ואחת שהביא הלוחות השניים וירד ביום כיפור וצוה אותם על המשכן ונגמרה מלאכת המשכן ב25 כסליו ר"ל אין להם זמן לנסוע מי נושא המשכן משה רבינו לבד! שאז הלויים עדין לא נתקדשו א"כ למה הכתוב אמר לנו במדבר סיני, ואם רוצה לומר לנו רק איפה הם והרי כשהכתוב אמר לנו על השמטה ואמר בהר סיני חז"ל שאלו למה אמר בהר סיני ר"ל כשהכתוב מתאר לנו איפה קרה המעשה ר"ל יש טעם ולזה רש"י ז"ל שאל למה כאן אמר במדבר סיני והרי המקום ידוע ותירץ חבתם להשי"ת.
אולם יש שאלה אחרת מה רוצה לומר לנו רש"י שמנאם כשיצאו ממצרים ובמעשה העגל, והרי דבר זה כתוב לפנינו?
אולם רש"י ז"ל רצה לומר לנו שתמיד הקב"ה אוהב אותנו אפי' כשאנו עושים עבירות ומעניש אותנו אפ"ה אהובים אצלו כמו שראינו שמנאם כשיצאו ממצרים שאז אהובים מאד לפני השי"ת כמו שאמר הכתוב בשיר השירים מי זה עולה מן המדבר וכו' וחזר ומנאם במעשה העגל כמו שכאן מאהבה אף כאן מאהבה.
 
רבותי! אף אחד אין לו ספק שהקב"ה אוהב אותנו הרבה ומחכה לנו אימתי נהיה ראויים לקבל המשיח, ולא רק זה בלבד אף אם יענישנו הוא מאהבתו אלינו כדי שלא נענש עונש גדול יותר, וכולנו בטוחים שהשי"ת רחום וחנון ושהוא מחכה לנו מלה שהיא התפלה כשאנו נתפלל בלב שלם ובאמונה שלמה אינו משיבנו ריקם. ויש הרבה מעשיות ידועים על התפלה של הרבנים שמהפכים מדת הדין למדת הרחמים, ולא רק הרבנים לבד שתפלתם נשמעת אפשר שהם קרובים להשי"ת יותר ממנו אולם כל אדם שמתפלל בלב שלם להשי"ת אינו משיבו ריקם.
 
ונביא מעשה שכתוב בספר שאל אביך ויגדך חלק א', המעשה הזה סיפר אותו אדם ששמע אותו מת"ח בלונדון שהוא שמעו מאביו, שעורך דין אינו יודע רק קצת דברים על היהדות בא אליו פעם ואמר לו שהוא בסכנה שהסכים לערוך דין על אדם שהוא רמאי גדול עד שהשופט החליט לעשות משפט אף לעורך דין,  שבלונדון קשים מאד בבית המשפט שפעם שופטים אף על העורכי דין שמרגישים מהם שרוצים לרמות השופט, ואפשר שיוציאוהו מעבודתו חוץ מהעונש שעושים אותו לו, חבירו אמר לו התפלל להשי"ת, אמר לא לא אוכל שהתפללתי לו פעם אחת ואמרתי לו שלא אבקש ממך עוד פעם דבר אחר, שפעם הלך לאונגריה בעבודה שצריך לו לשבת שם ששה חודשים והלכה עמו בתו שאז היתה בגיל שבע שנים, פעם חלתה הולך אותה לבית חולים ותוצאה היתה שיש לה חול רע, היו מרפאים אותה אבל היא בכל יום הולכת לאחור, עד שפעם הרופא ביום השבת אמר לאביה שעדין לה בחיים רק כמה שעות, העורך דין התבלבל מאד, מה יעשה אמר אלך לביהכ"נ והתפלל, שאינו יודע התפלה רק אחרי שלבש תפילין, הלך לחפש אחר ביהכ"נ, ואז היה צהרים מצא ביהכ"נ פתוחה ואין בה שום אדם, נכנס והתפלל להשי"ת להציל לו בתו, ואמר לו תציל לי בתי ולא אבקש ממך דבר אחר, ויצא מהבית הכנסת והלך לבית חולים, הרופא אמר לו איפה הלכת הבת פתחה עיניה, ממחרת בקשה כוס מים, ומצבה התחיל להשתפר מעט מעט עד שהרופאים התחילו להסתפק אם היתה חולה או לא, עשו לה בדיקות מצאו שאין לה שום דבר, ועשו כל הרופאים אסיפה וראו הצלומים הראשונים והשניים ואמרו זה נס מן השמים, והוא הבטיח  לשי"ת שלא יחזור ויבקש ממנו פעם אחרת ואינו יכול לחזור מדבריו, השיבו חבירו ואמר לו השי"ת אינו כבני אדם, הקב"ה אוהב אותנו להתפלל אליו ומאמינים בו שהוא יכול להצילינו, מיד הלך להתפלל, וכן היה השי"ת קבל תפלתו וניצל. השופט טומר, העורך הדין הזה מרוב אמונתו אפי' שהוא רחוק מהתורה והמצוות תפלתו נתקבלה שהיה מתפלל בכל לבו, ויש לו אמונה בהשי"ת שיכול להצילו.
 
ונביא מעשה אחר שבבני ברק היה גר יהודי מהונגריה שהיה תמים שלא היה עושה שום דבר רק אם ישאל החזון איש, והחזון איש היה משיבו לפי תמימותו. פעם ביום שישי בערב בא האיש הזה לחזון איש ואמר לו הצנור שלהברזנשתברה ומוציאה המים, אמר לו החזון איש מה אפשר לי לעשות לך, לך ותביא מי יתקן אותה לך, אמר לו מי מסכים לבוא בערב שבת, אמר לו מה רוצה לעשות לך, אמר לו תאמר למים לעצור, אמר לו טוב יעצרו המים, האיש חזר ובטוח שהמים עצר, בליל ראשון בא במהירות לחזון איש אמר לו שצריכים למים והמים אינו עובר, אמר לו החזון איש מה רוצה לעשות לך, אמר לו תאמר למים לחזור לילך, אמר לו מים תחזרו, וכן היה המים חזר. ואותו האיש היה ידוע בבני ברק והיה תמיד לפני החזון איש, כשימצא עצמו פנוי ילך לחזון איש, וכשמתפלל היה כאילו אדם מקובל גדול, אבל הוא היה יהודי פשוט והיה מתפלל בכונה להשי"ת. החכם אמר שאמונתו בחזון איש שהשי"ת יעשה כל מה שאומרים לו הצדיקים, היא שהניחה תפלת החזון איש תתקבל אף בדברים כאלו. ללא ספק שחזון איש תפלתו מתקבלת בשמים וכל מלה שמוציאה מפיו אינה חוזרת ריקם, אולם תפלה בדברים כאלו אם לא מאמונתו החזון איש אינו מתפלל לגמרי. רבותי! שני דברים הם היסוד שלנו, אמונה בהשי"ת ותפלה, שחז"ל אמרו במסכת ברכות התפלה עומדת ברומו של עולם, מה ר"ל ידוע שהעולם הוא עגול, וכשיהיה עגול לא יהיה מקום גבוה הכל שוה, מה שיש למעלה אפשר אח"ך יהיה למטה,  ומי שהוא למטה אפשר שיעלה למעלה, וזהו מה עושה התפלה, שאפשר לעלות אדם ממטה למעלה, אבל צריך לעשות שני דברים בתפלתינו נתפלל בלב שלם ולא נדבר ונשחק בשעת התפלה ונהיה בטוחים שהשי"ת אפשר לו לעזור אותנו ולהצילנו ואף אחד אינו יכול להצילנו רק הוא, והשאר הם דרכי השי"ת איך יתן לנו מה שרוצים. יהי רצון שהשי"ת יקבל תפלתינו ויתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *