פרשת בהר בחוקותי

17

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
נצטווינו בפרשה שלושה עשר מצוות עשה ושבעה עשר מצוות לא תעשה.
מצוות עשה הן:
א} שבית דין יספרו שבעה פעמים שמיטות. השמיטה באה אחת לשבעה שנים. ואחר שבעה שמיטות שנת החמישים יעשו יובל.
ב} ביום כפור של יובל תוקעים בשופר. בשנת היובל חוזר כל עבד לארצו וכל אחד שקנה שדה יחזירנה לבעליה והוי כאילו רק שכרה.
ג} שבית דין יקדשו שנת החמישים שהוא היובל.
ד} שישפטו הדיינים משפטי מקח וממכר.
ה} בשנת היבל יחזיר הקונה את השדה לבעליה הראשונים.
ו} שישפטו הדיינים למי שמכר בית בתוך העיר שיש בידו שנים עשר חודש להחזיר את הכסף לקונה ולהחזיר ביתו ואם לא עשה כן אחר שנים עשר חודש יהיה הבית רכוש הקונה לעולמים ולא יחזור לו ביובל בירושלים לא שייך דין זה.
ז} שהבית דין יעיינו במי שנדר ליתו ערך עבד. עבד מבן חודש עד חמש שנים הזכר ערכו חמשה שקלים והנקבה ערכה שלושה שקלים. ומגיל חמש שנים עד עשרים שנה הזכר ערכו בעשרים שקל והנקבה ערכה עשרה שקלים ומגיל עשרים עד חמישים הזכר ערכו חמישים שקל והנקבה ערכה שלושים שקלים ומגיל ששים שנה ומעלה הזכר ערכו חמשה עשר שלים והנקבה ערכה עשרה שקלים.
ח} מי שהקדיש בהמה לקרבן ואחר כך החליפה בבמה אחרת שניהם יהיו קודש לה'.
ט} מי שהקדיש בהמה למזבח ונהיה בה מום צריכים להעריך אותה.
יו"ד} מי שהקדיש בתים לה' יתברך צריכים להעריך אותם.
י"א} מי שהקדיש שדות לה' יתברך צריכים להעריך אותם.
י"ב} צריכים לשפוט דיני חרמים ורוצה לומר מי שהחרים דבר צריך לתתו לכוהן אלא אם כן הוציא בשפתיו שזה לבית המקדש.
י"ג} להפריש מעשר בהמה.
מצוות לא תעשה הן:
א} אסור לעבד את האדמה בשנת השמיטה.
ב} אסור לעבד גם האילנות.
ג} אם האדמה הצמיחה לבדה תבואה אסור לקוצרה כמו שאר השנים אלא כדי מחייתנו.
ד} אין ללקט הפירות אלא כדי מחייתנו.
ה} גם ביובל אסור לעבד את האדמה.
ו} אם האדמה הצמיחה לבדה תבואה אסור לקוצרה כמו שאר השנים אלא כדי מחייתנו.
ז} אין ללקט הפירות אלא כדי מחייתנו.
ח} אסור להונות את חברינו במקח וממכר ורוצה לומר אסור למכור לו ביוקר ואם עבר ומכר לו יותר משתות יכול לחזור בו מן המכירה.
ט} אסור להונות את חברינו בדברים אסור לומר לו זכור מי אתה או זכור מי אביך או סבך וכדומה.
יו"ד} אסור למכור חלקת אדמה מארץ ישראל לצמיתות אלא צריך שתחזור ביובל.
י"א} אסור לשנות ערי כוהנים ורוצה לומר מקום מגוריהם או שדותיהם או מגרשיהם {המגרש הוא מקום רחב ששטחו לא פחות מחמש מאות מטר} אין לשנותם משל אין לעשות שדותיהם למקום מגורים או מקום מגורים למגרשים או מגרשים לשדות וכדומה.
י"ב} אסור להלוות ברבית לחברינו.
י"ג} אסור לשנות בהמה שנתקדשה לבית המקדש בבהמה אחרת בין מטוב לרע או מרע לטוב.
י"ד} אסור לשנות קדשים מקדושה לקדושה אחרת.
ט"ו} אסור לכוהנים למכור החרמים שלהם אלא עד שיקחו אותם.
ט"ז} אסור למי שהחרים לפדות חרמו אלא אם כן נתנו לכוהן.
י"ז} אסור למכור מעשר בהמה אלא יתנו אותו לכוהן.
רש"י הביא דברי תורת כוהנים ששאל למה ציוונו ה' יתברך דיני שמיטה בפרשת הר סיני מה הסמיך הר סיני לשמיטה והשיב כמו שהשמיטה נאמרו כל דיניה כלליה ופרטיה בהר סיני ולא נשנו עוד בפרשת דברים גם כן המצוות שנאמרו בקצרה ונשנו אחר כך בדברים לא אמרם משה מעצמו אלא נמסרו לו כל כללותיהם ופרטיהם בהר סיני אבל עדיין יש לשאול ולומר שמה שנאמרה שמיטה בהר סיני כדי ללמדינו שגם שמיטה נאמרה בהר סיני ולא נאמר שהשמיטה לא נאמרה בהר סיני ולכן באר הפסוק שגם השמיטה נאמרה בהר סיני ואם עדיין השאלה במקומה למה איצטריך הפסוק ללמדינו ולבאר לנונ שהשמיטה נאמרה למשה בהר סיני?
ברם נקדים עוד שאלה בפרשת כי תבא כתיב "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" ויש לשאול מה היא ביאה ומה היא יציאה ולכורה יש להשיב שכוונת הפסוק ברך אתה בצאתך לעבודה וברוך אתב בבואיך לבית כשחוזר מהעבודה חוזר מלא כל טוב אלא שאין זה נכון אם כן היה לו לפסוק להתחיל ביציאה כיון שהאדם יוצא מן הבית לעבוד ואחר כך חוזר ובא לבית.
רבי יהושע בן לוי אמר הדבר שאומר כתוב בתורה ובנביא ובכתובים כשהאדם ילמד תורה ה' יתברך יברך לו בעבודתו דכתיב "ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את אשר תעשון" ובנביא כתיב "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל הלא צוויתך חזק ואמץ אל תערוץ ואל תחת כי עמך ה' אלוקיך בכל אשר תלך" ובכתובים כתיב "כי אם בורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח" והיינו שההצלחה תלויה במצוות ומעשים טובים שעושה האדם ואל יאמר האדם הלא יש הרבה צדיקים ורע להם והרבה רשעים וטוב להם משום שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלייה אלא במזלא תלייה. ואמרו עוד חכמינו זכרונם לברכה שעם ישראל על המזל שאף על פי שמזלו רע על ידי מצוות ומעשים טובים יכול לשנות מזלו מרע לטוב ואם כן התשובה ברורה שהצדיק מזלו רע וכיון שעשה מצוות ומעשים טובים הוקל לו קצת ואילו היה רשע היה סובל כפל כפליים וכן הרשע מזלו טוב ואם היה צדיק מזלו טוב עוד יותר כפל כפליים. ושאר החשבון שייך בעולם הבא שהצדיק יש לו שכר גדול יותר בעולם הבא כיון שסבל הרבה בעולם הזה והרשע אוי לו ואוי לנפשו בעולם הבא שלא היה לו יסורים בעולם הזה לכפר על עוונותיו.
ידוע שבית ה' היא בית הכנסת ובית המדרש כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה משעה שנחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה והיינו תלמוד תורה וזהו כוונת הפסוק ברוך אתה פירוש אם נתלה הברכה הברכה בזכות שאנחנו הולכים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ונייחד ונקבע זמן לתלמוד תורה ולא נשתמט ונאמר שיש לנו פרנסה נכון שצריך לעבוד ולפרנס מכל מקום צריך להזהר ולקבוע זמן לתלמוד תורה והתלמוד תורה אינו מזיק כלל אלא בהיפך מביאים ברכה בצאתנו לעבודה סיכום הדברים שאם נתלה ההצלחה בביאתינו לבית המדרש ולבית הכנסת אז יש לנו ברכה בצאתינו לעבודה.
אם נתבונן בענין השמיטה נראה שיש בה משהו שלא נזכר במקום אחר והיא מאי דכתיב "וצויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים" ורוצה לומר שה' יתברך אומר לנו אם נעשה מצות השמיטה ולא נעבוד באותה שנה אז מברך את השנה השישית והאדמה תצמיח תבואה כפל שלושה לשלוש שנים אם יתבונן האדם ויחשוב את זה בלבו יראה שזה מנוחה וגם ברכה ובודאי שיקיים את המצוה וזהו כוונת רש"י אם לא כתב השמיטה שהיא בהר סיני יחשוב האדם שכל הברכות מברך אותם משה רבינו מדעתו ולכן אמר בהר סיני כמו שהשמיטה אין אף אחד יכול להבטיח הברכה אלא ה' יתברך שהוא מלך העולם והכול שייך לו ויכול לומר לעולם שתתן את טובה גם בכל מקום ומקום שיש ברכה לא אמרה משה מדעתו אלא הכול מאת ה' יתברך.
אחי היקרים!!! כולנו יש בנו אמונה בה' יתברך ויודעים שה' יתברך מושל בכל העולם וה' יתברך אמר לנו אם נשמע בקולו יתן לנו את טובו וירחיק מעלינו כל צרה וצוקה ולכן עלינו לקבוע עתים לתורה ולא להשתמט בטענות שוא ולומר שאין לנו פנאי ללמוד שאמרו אמרו חכמינו זכרונם לברכה בפרקי אבות אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה פירוש הדברים אל תאמר כשיש לי זמן אלמד שמא תטרד עוד ולא ישאר לך זמן ואף על פי שלפעמים אינו יכול לעמוד בנסיון אם באה לו הזדמנות להרויח בזמן הלימוד מכל מקום לפחות ישגיח שילמד אחר כך ולא יאמר כבר עייפתי וכדומה ולהיפך כשילמד תורה מביא לו ה' יתברך עבודה קלה עוד יותר ואם רוצה לנוח על חשבון התורה ה' יתברך לא מניח לו כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה הנותן עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועל דרך ארץ והמסיר ממנו עול תורה נותנים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ ולכן עלינו להתרכז ולקבוע עתים לתורה ולא לטעון טענות שוא וכל אחד ואחד ילמד באותה קביעות מה שיכול מי מדרש ומי אגדה ומי גמרא וכדומה.
ויהי רצון שה' יתברך יעזרנו ללמוד תורה ובזכות זה יחיש לגאולינו במהרה אמן!!!



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *