פרשת אמור

192

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
פרשת השבוע יש בה עשרים וארבעה מצוות עשה ושלושים ותשע מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} כהן הדיוט מטמא קרוביו שהם אביו ואמו ובנו ובתו ואחיו ואחותו הבתולה אשר לא היתה לאיש ב} לכבד הכהן ג} כהן גדול יקח בתולה ד} הקרבן צריך שלא יהיה בו מום ה} הקרבן צריך להיות בן שמונה ימים ומעלה ו} לעשות קדוש השם ז} שנשבות ביום הראשון של פסח ח} להקריב קרבן מוסף בפסח ט} שנשבות ביום השביעי של פסח יו"ד} להקריב העומר יא} לספור שבעה שבועות של העומר יב}להקריב שתי הלחם בשבועות יג} לשבות ביום חג שבועות יד} לשבות בראש השנה טו} להקריב קרבן מוסף בראש השנה טז} לצום ביום כפור יז} לשבות ביום כפור חי}להקריב קרבן מוסף ביום כיפור יט} לשבות ביום הראשון של סוכות כ} להקריב קרבן מוסף בסוכה כא} לשבות ביום שמיני עצרת כב} להקריב קרבן ביום שמיני עצרת כג}לקיים מצות לולב בחג הסוכות כד} לשבת שבעת ימים בסוכה.
ומצוות לא תעשה הם: א} כהן הדיוט אינו מטמא המתים שאינם קרובים לו או מת מצוה ב} כהן טבול יום אינו עובד במקדש רק אחר ביאת השמש ג} שלא יקח הכהן זונהד} שלא יקח הכהן חללה ה} שלא יקח הכהן גרושה ו} שלא יכנס כהן גדול במקום שמכוסה בו המת ז} שכהן גדול לא יגע או ישא מת אפי' שמכוסה כולו ח} שלא יקח כהן גדול אלמנה ט} שלא יגע כהן גדול באלמנה יו"ד} כהן שיש לו מום תמים לא יעבוד במקדש יא} כהן שיש לו מום עראי לא יעבוד במקדש יב} כהן שיש לו מום לא יכנס למקדש יג} כהן טמא לא יעבוד במקדש יד} כהן טמא אינו אוכל בתרומה טו} מי שאינו כהן לא יאכל מתרומה טז} מי שאינו כהן לא יאכל מתרומה אפי' שכיר תמים או לאיזה זמן יז} כהן שלא עשה המילה אינו אוכל מתרומת הקודש חי} חללה לא תאכל מתרומה ושוק וחזה של הקדש יט} שלא נאכל הטבל שלא הפרישו ממנו תרומה ומעשר כ} שלא להקדיש קרבן שיש בו מום כא} שלא לעשות מום בקדשים כב} שלא לשחוט בעל מום קרבן כג} שלא להקריב האמורים של כבש שיש בו מום על המזבחכד} שלא לזרוק הדם על הקרבן שיש בו מום על המזבח כה} שלא לסרס החיות כו} שלא להקריב בעל מום של גוי על המזבח כז} שלא לשחוט בהמה ובנה ביום אחד כח}שלא לעשות חילול ה' כט} שלא לאכול מדגן חדש קודם שיתקרב העומר לב} שלא לאכול קלי קודם שיתקרב העומר לג} שלא לאכול כרמל קודם שיתקרב העומר לד}שלא לעבוד בשבועות לה} שלא לעבוד בראש השנה לו} שלא לאכול ולשתות ביום כיפור לז} שלא לעבוד ביום כיפור לח} שלא לעבוד ביום ראשון של סוכות לט} שלא לעבוד בשמיני עצרת.
בפרשת השבוע כשהקב"ה צוה לכהנים צוה אותם בשלשה אמירות אמור אל הכהנים בני אהרן ואח"ך דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך ואח"ך דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל ישראל יש לשאול למה בכל פעם משנה? אולם כאן הפסוק רוצה לרמוז לנו תירוץ השאילה שתמיד נשאלת לנו למה אותו אדם יותר טוב ממני או למה פלוני מסכין קרה לו ככה? וזהו מה שאמר אמור אל הכהנים כלם קדושים בני אהרן כלנו בני איש אחד נחנו. ולמה יש כהן הדיוט וכהן גדול? לנפש לא יטמא בעמיו יש שני טעמים אחד לנפש ר"ל דברים של נפשות וגלגולים ודברים של שמים שאנו אין מבינים אותם אבל אומר לנו הטעם כי אם לשארו הקרוב אליו ר"ל שמי שקרוב אלינו ומבינים אותו קדושים יהיו לאלהיהם ר"ל לפי קדושתו של האדם מקבל שכר והכהן הגדול מאחיו ר"ל שהוא גדול מאחיו שיש לו קדושה יתירה כמו שמצינו הפסוק הוסיף וקדש אותו ואסר לו כמה דברים זה מה שאנו יכולים להבין אותו.
אולם יש שאילה אחרת נכון שהאדם הגדול בשביל מעשיו אבל מי שנולד ותמצא שיש לו מום למה כל זה? על זה אמר הפסוק דבר אל אהרן איש מזרעך כי יהיה בו מום ר"ל המום שקרה לו משום מזרעך שהקב"ה מעניש ההורים כמו שאמרו חז"ל בנדרים שהאדם שאינו משלם נדרו לא אליכם ימותו לו בניו ורש"י ז"ל פירש משום שהם הרכוש של ההורים. ולזה אם מצאת ילד קטן שיש לו מום הוא מחמת ההורים. ושאלה שלישית הבהמות דומם של הקב"ה למה נמצא בהם מום? על זה סיים הפסוק דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל ישראל וכו' כשתקריב קרבן לרצונכם רש"י ז"ל פירש על הקרבן שמסכים בו הקב"ה עליכם כל אשר בו מום וכו' כי לא לרצון יהיה לכם ר"ל אם הבהמה יש בה מום ר"ל הקב"ה אינו מתרצה ממעשינו שהקב"ה כשכועס עלינו יענש אותנו בממון סיים עליה ואמר איש כי יקריב זבח שלמים לה' ר"ל רוצה להתקרב ולעשות השלום עם הקב"ה לפלא נדר או לנדבה ויוסיף מכיסו ויעשה סיג, תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו ר"ל הקב"ה יהיה מתרצה ממעשינו ולא יהיה בו מום ולא בצאנו.
ודברים אלו אמרם שלמה המלך ע"ה בקהלת אמר הבל הבלים אמר קהלת אמר קורים אותה אמור יש הבל לבדו ויש הבלים ביחד שהם שני דברים דומים ששניהם יש בהם מום הבני אדם והצאן רמוזים בפרשת אמור הבל הבלים הכל הבל ר"ל אפי' שהם רמוזים בפרשת אמור לא הוא הטעם האמתי. מה הם? מה יתרון לאדם ר"ל מה מותר אדם על אדם שהוא יותר טוב ממנו תירץ בכל עמלו, סיים מה שהיה הוא שיהיה ומה נעשה הוא שיעשה ואין חדש תחת השמש ר"ל נכון שהאדם לפי מה שהוא עושה עושים לו. ושאל וכי אין מי שנולדים מחדש ותמצא שיש בהם איזה מום תירץ יש דבר שיאמר זה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה לפנינו ר"ל אנו נראה לנו שהוא חדש אבל נגזר עליו כדי שיברא ככה העולם האחר שהיא השמים, ולמה מלפנינו? כל זה ממנו אח"ך אמר נתתי לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע ר"ל התחלתי לעיין על שאר דברים שבאים לעולם והם רעים כמו הצאן שיש בו מום למה? תירץ נתן אלהים לבני אדם לענות בו ר"ל עשה אותם הקב"ה לבני אדם לעונשם בהם על זה סיים ראיתי את כל המעשים והנה הכל הבל ר"ל התירוצים האלה כלם הבלים אלא כדי שנבין אנו לבד ר"ל הוא היה יודע תירוצים אחרים ובסוף אמר אמרתי החכמה והיא רחוקה ממני.
חז"ל פירשו ששלמה המלך פירש הטעמים של כל התורה וכשהגיע לפרה אדומה חזר. יש לשאול א} למה חזר על אותם שידע אותם כבר? ב} למה אמר אמרתי החכמה היה לו לומר חכמתי? אולם שלמה המלך אמר החכמה ר"ל נלמד החכמה מן התורה אבל כשהגיע לפרה אדומה אמר רחוקה ממני ר"ל רחוקה על גופנו שטעמה אינו יודע אותו רק משה רבינו שאין לו גשמיות. ולזה אמר אף הראשונים ודאי יש בהם טעמים שהאדם בגשמיותיו אינו יכול להבינם כמו שאם מביאים אדם ממאה 17 ותאמר לו פליפון וחשמל וטיליפיזיה אינו יכול להבינך אף אנו אין יכולים להבין הטעמים העיקריים של התורה והטעמים שידע אותם כולם שייכים לגופנו ויש טעמים אחרים שעדיין לא הבינם ולזה חזר.
רבותי! מכאן אנו צריכים ללמוד שהפירושים שאנו מפרשים אותם למה קרה ככה ואיך, כולם טעויים וזה לפי הבנתינו ששייכת לגוף אבל הטעמים העיקריים לא סובל מוחינו להבינם. חז"ל אמרו לנו שהכל ממעשינו ולמוד התורה הוא שיציל אותנו מכל רע. האדם תמצא אותו רץ ועובד וייעף כדי שינוח ואח"ך יאמר לך רוצה לנוח כדי לעבוד. נכון האדם צריך לו לעבוד וירוץ אחר מזונותיו ומזונות בניו אבל צריך לו לזכור דבר שהוא התורה והמצוות. האדם כשיהיה עצוב דבר ראשון שזוכר בו שאינו לומד נמאס לו כאלו הלמוד הוא שמואס לו ותמצא אותו שמהבקר עדיין לו פתח סדור. מה הוא עושה ילך ויתענג אם יעיין היטב ימצא הדבר היותר טוב שמענג אותו היא התורה כמו שידוע המשל שאמרו חז"ל שיש מי שהוא שב מהיריד ובידו ספינה מלאה בסחורה מינים ממינים שונים בדרך באה סערה גדולה והספינה התחילה להתנדנד ועדיין קצת שתטבע רב החובל אמר לו צריך לנו להקל מעליה קצת דבר ראשון שהשליכו לים הוא טלית ותפילין. אדם ששומע הספור הזה ודאי יתלוצץ עליו וכי מה יש בהם הטלית ותפילין נגד שאר הסחורה! אף אנו עושים כמו אותו האיש אדם לומד שעה אחת ביום כשנמאס לו או יש לו איזה צורך דבר ראשון שמשליכו אותה שעה הרי יש לך 23 שעות אחרות לא מצאת להשליך רק שעה זו והמאיסות שיש לו וכי הוא לומד הרבה אם הוא כל היום הוא לומד אז יכול לומר ככה שצריך לו להתענג אבל אנו לומדים רק שעה אחת ביום נוסיף שהבעיות שיש לנו עושים אותם רק באותה שעה. פעם אדם היה מתלונן על תלמידי ישיבה שאינם עובדים ומקבלים שכרם מהשופט ואמר וכי אני עובד והם מקבלים שכר בגללי אמר לו רבי חיים ביתאן להפך הם שעובדים ואתה חי מגללם.
רבותי! התורה היא שומרת אותנו וכשאנו מקיימים התורה והמצוות אז אין יראים משום דבר והקב"ה ישמרנו מכל רע. נכון שהאדם אין לו הרבה זמן ללמוד בו אולם הזמן המועט שיש לו צריך לשמור עליו ויעשה לו כבוד כאילו יש לו איזה צורך שצריך לעשותו. ויהי רצון שבזכות התורה הקב"ה יתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *