תמונות יהודי תוניסיה

אנקרי מרידך זל, החה מכונה בשם דיאמנט. משום שהיה יפה מבפנים ומבחוץ
היה אדם חברמן, אדיב תרבותי ונדבן שעזר לכל עניי העיר.
כולם אהבו אותו. בני כל הדתות והעדות. מפני שמרידך אנקרי היה אדם מיוחד במינו.
היתה לו חנות גדולה בשוק אל גרנה. ןהוא גר בסלת אל גדיד 5.
הוא אהב מאוד את הבן שלו דדה אנקרי, שהיה תלמיד מחונן ולמד באליאנס . היה הולך לספריה כדי לקחת ספרים מענינים כמו, פילוסופיה , היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה ועוד.
הוא היה קורה כל הלילה כשאבא מרידך אנקרי היה מחבק אותו עד שנירדם ומניח את הספר על ביטנו. מרידך אנקרי מת כשבנו דדה אנקרי היה בגיל 8, ואז חרב עולמו של דדה אנקרי.
הוא ניכנס לשחק בנבחרת כדורגל מצליחה בטוניס והיה לחלוץ מרכזי. שהכניס את רוב הגולים.
שיחק בספרד צרפת מרוקו ועוד.

דדה אנקרי, היה אדם טוב ונדיב ואדיב כמו אביו מרידך אנקרי, ועזר לכל מי שניזקק.
כשהיה קטן עזר למבוגרים לחצות את הכביש, הכין להם תה ואהב לשמוע את השיחות שלהם ולמד מהם המון.
עזר לנשים זקנות לסחוב להם את הסלים.עזר לאבא בחנות ולאימא בבית.

כולם אהבו אותו, והלכו אחריו באשר ילך.
כשגדל, כיבד את כולם ועזר לכולם.ל נתן את נישמתו ואת כוחו ואת כספו למען כולם.

אפילו אם מישהו בטעות פגע בו הוא החזיר לו בטוב כמו ץ
מהפילוסוף ויקטור הוגו.

הוא אהב לשיר שירים בטונסית, שירים של פריד אל אטרש, שירים בצרפתית של אדמו ואנריקו מסיאס. אהב לשיר סרנדות בלטינית של טינו רוסי ומריו לנסיה. אהב לתופף בדרבוקה ואהב לרקוד.

אהב את אישתו ואת הילדים והילדות שלו. את הנכדים והנכדות שלו, את הנינות שלו, ובעצם הואך אהב את כולם כאילו היו חלק מגופ והקריב הכל למען כולם.

הוא רצה לחיות ופחד למות. הוא יכל לחיות עד גיל 120,
מפני שהיתה לו גנטיקנ טובה.
חבל שהתעללו בו בבית חולים וגרמו למותו.
האיש היקר שלא הזיק לזבוב. אפילוו שהלך על האדמה הלך בעדינות ותמיד צנוע ןעניו.
יהיא זיכרו ברוך.
דוד אנקרי זכרונו לברכה נישמתו בגן עדן המן.