סעודת יתרו

2080

בהגדה של פסח חז"ל שואלים: "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה" ?
"מרור זה שאנו אוכלים על שום מה"?
וכאן אנחנו שואלים :סעודת יתרו שאנו עושים על שום מה?
סעודת יתרו לא חג שמופיע בכתובים ולא כולם חוגגים אותו, זה שמנסים לשייך אותו לפסוק בספר שמות פרק י"ח פסוק י"ב וכך כתוב.

"ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלוקים, ויבאו אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים"

הוא רק ניסיון להקנות לזה הקשר הלכתי אבל זה לא . אם כן אז למה לא כל עם ישראל חוגגים סעודת יתרו ?

ובכן  קיימות שני סברות שונות שבגללם אנו חוגגים סעודת יתרו.
נתחיל אם הסברה הראשונה והיא "מגפה"
מי שהוא יודע על הזה מגפה מדברים?
כידוע היו מגפות רבות בעולם במאות הקודמות וגם בתוניס, היו מגפות שנמשכו מספר שנים חלקם תועדו בכתובים וחלקם לא תועד.

בספר "שמחת יהודה" לרבי יהודה נג'אר זצ"ל פיסא תקע"ו-1816 במהדורה החדשה תשע"ב-2012 בהוצאת ישיבת כיסא רחמים דף 15. וכך הוא כותב.

1. בן השנים 1701-1705 הת"ס-התס"ה הייתה מגפה בתוניס שבה נפטר רבי יוסף בשמוט הראשון בשנת 1701. שעליה גזר הרצ"ץ רבי צמח צרפתי זצ"ל . וכך כתוב המהדיר:
"כאשר הרבתה להפיל חללים, אמר הרב למלאך המשחית, שהתגלה אליו בבית מדרשו, וגזר עליו לעיני כל חכמי ישיבתו (אף שלא ראוהו), כי יצא תיכף מן העיר , "ולא יוסיף עוד לבוא, עד כלות השנים כמספר הפולים המונחים שם בסודר שלפניו" שמונים שנה אחרי כנראה שזה מספר הפולים שהיו בסודר

2. בשנת תקמ"ה-1785 הייתה המגפה  נוספת שעליה כותב רבי יצחק טייב זצ"ל בהקדמה לספרו "ערך השלחן" בחלק "אורח חיים" ליוורנו תקנ"א 1791. וכך הוא כותב                                                               "לשלמי נדרי אשר פצו שפתי מפני חמת המציק מדבר באופל, אם אחיה מחולי זה אשנה פרק זה"                                                                                                                                                                   וחתום שם בשנת תק"נ-1790.                                                                                                                                                                                                                                                                  באותה שנה תקמ"ה-1785 נמצא בנאבל רבי עוזיאל אלחאייך שברח מתוניס בגלל המגפה שהייתה שם כך הוא כותב בספרו "משכנות הרועים דף שנ"ח ע"ב.

3. בשנת 1850 הייתה מגפה שבה נפטר בן למשפחת כהן זרדי בנאבל וזה מספר לנו רבי יוסף הכהן טנוג'י בספרו תולדות חכמי תונס.

4. בשנת תרי"ב-1852 הייתה מגפה בנאבל שעליה כותב רבי נסים בר חנאני חדאד בספרו "חן טוב למרי נפש" ג'רבה תרל"ח-1878 שרבי יעקב חי אלגז זצ"ל היה מעורב בה.

5. בשנת 1885 הייתה מגפה נוספת שבה נפטר רבי מרדכי הכהן גנונה בתוניס.

6. בשנת 1912 נפטר במגפה רבי דוד שמול זצ"ל.

יודעי דבר אומרים שכנראה פסקה המגפה בחורף התקמ"ו-1786 ומאז התחילו לערוך סעודת יתרו עד עצם היום הזה. אך אין לזה סימוכין בכתובים.

כידוע  סעודת יתרו עורכים לקטנים ולא לגדולים, לגדולים עשינו בסעודת ט"ו בשבט  סעודת אלכבאר וגם לא לבנות . לבנות עשינו בראש חדש טבת "ראש חודש לבנאת" ולבנים אנו עושים סעודת יתרו.

וכן נכנסת הסברה השנייה והיא קשורה לכותאב.. לחדר. כידוע שבימים ההם למדו בכותב כל שבוע את פרשת השבוע , ובאותו שבוע למדו את פרשת יתרו ואת עשרת הדברות ועל מנת לחבב את לימוד התורה עשו סעודה לבנים . המיוחד בסעודה הזאת היה שכל מה שקשור לסעודה היה בקטן.
צלחות קטנות סכום קטן יונים קטנות דברי מתיקה קטנים ובעצם הכל היה בקטן שזה מעיד עוד יותר שהסעודה הייתה מיועדת לקטנים ולא לגדולים..

השד"ר רבי נתן בר חיים עמרם זצ"ל
הוא בן למשפחת רבנים ושדרי"ם. בשנת 1835 יצא בשליחות קהילת חברון הספרדית ומטעם חסידי חב"ד לאירופה . אך הוא הסתובב הרבה בעולם: איטליה. תורכיה. צרפת. אמשטרדם וגם בצפון אפריקה .

מספר לנו בספרו "תוצאות חיים" כי ראה בערים אחדות באפריקה וכן בתימן ובקוקז כי מנהג ישראל לעשות חגיגה בליל יום ששי של השבוע פרשת יתרו. לילדים אשר קראו לראשונה את "עשרת הדברות" מהפרשה, ויעשו להם סעודה קטנה לפני ארוחת הערב, אם יין דברי מתיקה ופרות, וטוב שהילד יחזור על העשר(הדברות) בעמידה, לפני הסעודה ויברך בסעודה לפחות עשר ברכות מן הברכות הנהנין על המזונות שאותם יאכל .

בתלמסאן במערב אלג'יריה חוגגים חג משפחה דומה לזה באותו יום חמישי של פרשת יתרו ונקרא שם החג "חג ציון" שזה שיבוש של המילה "סיום" ראשי תיבות "סעודת יתרו ומשה"
אנציקלופדיה "אוצר ישראל" ערך סיום.

באי ג'רבה הגדילו לעשות וחיברו "וורקת יתרו" כמו וורקת אלעסל" שאנו מכירים מראש השנה , דף זה הכיל את ברכות הנהנין .קריאת שמעה לקטנים . ברכת המזון לנערים . וכמובן את עשרת הדיברות. דף זה הודפס בבית הדפוס של רבי דוד עידאן זצ"ל "דפוס הציוני" בשנת תרע"ג-1913.וחולק לילדים ביום חמישי לקראת הסעודה

 

 

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


2תגובות ב “סעודת יתרו

  1. מירי אלקלעי

    יוסי פרי ,
    שבוע טוב ומבורך,
    תודה מקרב לב על שליחת " וורקאת יתרו " אשמח לדעת האם זה דף משוחזר או מקורי ? ברור לי כי הוא הופץ בין הילדים והובא ע"י הרב חיים עמרם ז"צל, אך מי הראשונים שערכו והדפיסו אותו ? מסתבר שלא רק בתימן וקווקאז ותוניסיה חוגגים אלא גם בקהילת יוצאי אלג'ריה …..לא הכרתי מעולם דף זה בעבר וגם לא נזדמן לי להכירו
    בארץ, רבים המגיעים לע.מ.י.ת שואלים עליו, עתה תהיה הזדמנות
    מצויינת להציגו בערב סעודת יתרו בפני כל האורחים.
    ושוב תודה ענקית,
    בברכה מירי.

  2. שמואל חדד

    בנווה דקלים שבגוש קטיף הנהגנו סעודת יתרו המונית לבני העדה ולכל העדות.האירוע היה מלווה בסעודה ובליווי פייטן ידוע (יובל טייב, כדורה, האחים ברדה וכו') . שנה לאחר הגירוש (המכונה "התנתקות") חידשנו בקרווילות ניצן את המנהג והוספנו תוכן שמרחיב את היריעה אודות רבני ומנהגי העדה.
    השנה הנושא יהיה "במעגל החיים" אודות אירועים שהמשפעה חווה: חתונה, ברית, בר מצווה וכו'.
    אנו מחפשים חומר : צילומים, הקלטות שירים ופיוטים או כל חומר כתוב .
    נשמח לקבל בהשאלה חומר שיוחזר אחרי סעודת יתרו הקרובה שתהיה במוצאי טו' בשבט (20.1.2011).

    ניתן להתקשר לטלפון 050-6241600 או לשלוח למייל: gadad4@walla.co.il.

    תודתי נתונה מראש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *