מוצאי שביעי של פסח

811

בס"ד

מנהגינו בתוניסיה (ובשאר ארצות המזרח) בליל מוצאי פסח לפזר מעל הדלתות והמיטות ובשאר פינות הבית עלי חסה ולומר "כדרנא ולעאם אכדאר" (פיזרנו ירק שהשנה תהיה ירוקה).
לדעת "עלי הדס" מנהג זה היה נפוץ גם בתורכיה, בבל, מצרים, אלג'יר, סוריה וארץ ישראל.
הטעם לכך הוא שבחודש ניסן נידוני על התבואה.

מסכת ראש השנה דף ט"ז ע"א במשנה:

"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה: בעצרת על פירות האילן: בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני חורין…. ובחג נידונין על המים"
הטו"א (טורי אבן) ר' אריה ליב בר אשר זצ"ל שואל באיזה יום מימי הפסח זמן הדין? והעלה ששני ימים הם בתחילת הרגל ובסופו. ואומר תחילת הדין ביום א' של פסח וגמר הדין ביום אחרון של פסח.

כך כותבים על מנהג זה:
הגאון רבי חיים פאלאג'י בספר "מועד לכל חי" שאלוניקי תרכ"א-1861 (סי' ד' אות מ"ג)
"ליל מוצאי פסח נוהגים לשטוח שבלים בבתים, ומניחים גם כן שבולת בראשם, משום דבפסח נידונין על התבואה, ולסימנא טבא שיהיה שנת שובע"

רבי אברהם חמווי זצ"ל במחזור "בית הבחירה" ליוורנו תרל"ה -1875(דיני מוצאי חג פסח אות ג')
"נהגו בהרבה מקומות בליל מוצאי חג הפסח לוקחים עשבים עם שבולים שבולי החטים, ומניחים אותם בראשיהם כמנהג עירנו "

רבי אליהו חי גז זצ"ל כותב בספרו "זה השולחן" אלג'יר תרמ"ט -1889(עמ' קל"ב)
"וכן אנו נוהגין בעירי דתולין בנרות ובפינות הבית ירקות הנקראים לצלאתא"

דר' אברהם בן יעקב בספר "מנהג יהדות בבל " ירושלים תשנ"ג-1993(ח"א עמ' 263 )
"במוצאי חג הפסח נוהגים הנערים והמבוגרים להכין אגודות ירק כדי להצליף בהם את הוריהם ואת קרוביהם וכל בני ביתם בהשמיעם את המלים "סנתך חצ'רה"

בשמו של רבי מאיר יששכר מאזוז שליט"א
מנהג נוסף הוא שהיו מדליקים עששית שמן (קנדיל) ומעטרים אותו בשיבולים ומניחן בתוכו מטבעות זהב (כמנהגינו בליל ראש חודש ניסן).

‏‏עותק של hassa2

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


2תגובות ב “מוצאי שביעי של פסח

  1. מלכה דעי

    אם זיכרוני לא מטעני גם ב-הושענה רבה היו מעירים עם הערבה…זה מה שאבי ז"ל היה עושה כשחוזר מבית הכנסת לאחר תפילה כל הלילה…..יום מבורך

  2. ניקול

    חבל מאוד מנהג שכמעט נכחד.
    זוכרת מבית סבי שם לראשונה נוכחתי במנהג.
    האוירה היתה קסומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *