חודש שבט הוא החודש האחד עשר מניסן והחמישי מתשרי, יש בו יום אחד של ראש חודש והוא לעולם מלא בן שלושים יום, ראש חודש אינו חל בימי א"ו אלא בימי בגדה"ז. בט"ו בשבט נוהגים בו מקצת דיני יום טוב שהוא ראש השנה לאילנות, ונופל רק בימי בגדה"ז ולא בימי א"ו, לדברי בית שמאי אחד לחודש הוא ראש השנה לאילנות ולדעת בית הלל בחמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות וההלכה כמותם.
בט"ו בשבט נוהגים לאכול פרות האילן שנתברכה בהם ארץ ישראל, בליל ט"ו בשבט נהגו להתאסף בבתי הכנסת וללמוד מתוך התנ"ך המשנה גמרא וזוהר לימודים המדברים על אודות התבואה והפרות שנתברכה בהם הארץ. חכמי הקבלה בצפת הנהיגו סעודה מיוחדת שבה אמרו דברי תורה ושתו ארבע כוסות של יין אדום ולבן ואכלו משלושים סוגים של פרות, לטכס זה קראו "סדר ט"ו בשבט"
שמו של חודש שבט באכדית "סבטו" שפירושו מכה, על שום הרוחות הנושבות בו, ויש הטוענים כי שם החודש הוא מלשון "ענף זמורה" המסמל את פריחת האילן בחודש זה.
מזלו של חודש שבט הוא "דלי" מכוון שבחודש זה כבר ירדו רוב גשמי השנה והבורות מלאים והמים שבבארות עולים וכשהדליים יוצאים מהבור מימיהם נוטפים כפי שמוזכר בפסוק "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים" (במדבר כ"ד ז')
שבוע טוב יוסי.
אהבתי לקרוא את מחדש חודשים לחודש שבט וסימלו -דלי המסמל מים.
כמו כן ההקשר שעשית לתקופתנו וגשמי הברכה שירדו על אדמת ארצנו המקסימה.
כאשר אני קוראת מה עשו אבותינו בערב ט"ו בשבט מעבר לברכה הקצרה ואילת הפירות, יאמרו נא היום מהיכן ידעו וכיצד קיבלו העשרה שלצערי היום עם כל הקידמה
בנושאים הנ"ל לוקה בחסר עמוק מאוד.
ההתכנסות בבית הכנסת שמחשב אז -"כמועדון קהילתי" לכל דבר . התברך רק בעשיה חיובית ומבורכת לקטן ולישישי. תבורך – המשך שבוע מקסים ונעים.
ניקול אליאס – מימון.