חודש ניסן

384

 

חודש ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש הראשון בשנה המתחילה בחודש ניסן.
חודש ניסן הוא בן שלושים ימים.ראש חודש ניסן הוא רק יום אחד והינו חל אלא בימי אגה"ז בשבוע ולא בד"ו. אחד בניסן הוא פסח, הוא י"ז בתמוז, הוא ט' באב.בט"ז לחודש מתחילים לספור את העומר.
כשאר החודשים גם שמו של חודש ניסן מקורו בשפה האכדית ושמו "ניסנו" על פי אחת ההסברים פירושו "ניצן" שפריחתו באביב.
בתורה מכונה חודש ניסן "החודש הראשון" וכן "ראש חודשים". בחודש זה יצאו בני ישראל ממצרים, ובחודש זה ניתנה למשה רבנו מצוות קידוש החודש. ובראש חודש ניסן נחנך המשכן, חודש ניסן נקרא גם "חודש האביב".
על פי אחת הדעות במסכת ראש השנה העולם ניברא בחודש ניסן, ועל פי אותה דעה ניסן הוא חודש הגאול "בניסן נגאלנו ממצרים ובניסן עתידן ליגאל".
ראש חודש ניסן הוא ראש השנה למלכים, שמימנו מנו את שנות מלכותו של כל מלך שמלך ביהודה.
מזלו של חודש ניסן הוא "טלה" הקשור במצוות הקרבת קורבן הפסח. המצרים ועמי המזרח הקדמונים השתמשו בטלה לעבודת אלילים, עבדו והשתחוו לו, ולכן נצטוו בני ישראל לשחוט את הטלה בחודש זה כדי לבטל את עבודת האלילים שנקשרה בו.  
 

טלה-2


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


תגובה אחת ב “חודש ניסן

  1. מאיר

    בס"ד
    כמה הבהרות:
    אם הטעם הבלעדי של קרבן פסח היה הטלה של מצריים, המצווה הזו היתה מקומית [היא לא היתה מצווה היא היתה ציווי, כמו שמשה נצטווה ללכת לפרעה וכו'] ולא נצחית [עד היום, ועד בכלל]. אכן הרמב"ם במורה נבוכים נוטה לכיוון זה, אולם ברובד הפנימי, מודה הרמב"ם שיש עומקי עומקים בטעמי הקרבנות כמובא בדבריו בהלכות ממרים.
    אגב, המצרים השתחוו לטלה והיו בהם רועי-צאן, דבר שנראה כסותר. ולא הוא, הם השתחוו לכח של מזל טלה, שכן זהו הכח של חודש ניסן חודש האביב והפריחה. ומצרים כמדינה התלויה בתבואותיה שכן היא מדברית, ראתה במזל זה את המזל העליון. גם ישראל שחיו בדלי-דלות ראו בזה כח, ולכן הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז. ותקנתם לפני היציאה ממצרים היא להוציא מהם את המצריות, ולכן נצטוו לקחתו בעשור ולקושרו בכרעי המיטה וכו' ורק לאחר שאכלוהו בליל הסדר, זכו ויצאו ממצרים. באותו הקשר יש המסבירים את הפיוט 'חד גדיא' על תפיסת עולם זו, והדברים ארוכים ואכמ"ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *