הרבנים לבית פיתוסי

229

 

בס"ד
רבי יעקב בר אברהם פיתוסי זצ"ל
רבי יעקב בר אברהם פיתוסי זצ"ל מגדול רבני תוניס חי בין המאות 18-19 . היה מתלמידיו של רבי יוסף זרקא זצ"ל כפי שמופיע בספר "רנו ליעקב, שבסוף ספר "מזבח כפרה" בעמוד צ"ו "ומורי הרב המופלא נ"ר ישראל כמה"ר ר' יוסף זרקא ז"ל".ואיתו למדו רבי אברהם לומברוזו, רבי יצחק טייב, רבי דוד צפג', רבי יהודה נגאר, רבי יצחק בר יוסף הכהן הדיין, רבי יעקב מעארך ורבי יוסף סדבון זצ"ל.
רבי יעקב פיתוסי הרביץ תורה ברבים והעמיד תלמידי חכמים רבים ועצומים, בהקדמה לספרו "ירך יעקב" ישנה הקדמה מתלמידיו רבי מרדכי גג', רבי אברהם רחמים אשכנזי ורבי מרדכי נג'אר זצ"ל, משנת תקנ"ב-1792.
רב יעקב פיתוסי זצ"ל השתוקק בכל מאודו להעלות לארץ הקודש וכך עשה, לקח את מיטלטליו ואת אשתו ובנו יחידו חיים דוד ועלה לירושלים, בירושלים נתקבל בכבוד רב ובהערצה גדולה. לאחר זמן מתה עליו אשתו ונותר הוא ובנו יחידו. חכמי ירושלים שלחו כשד"ר לארצות צפון אפריקה, בדרך הוא מבקר באיזמיר ובטריפולי ומשם הוא מגיע לתוניס ארץ הולדתו וגם לאלג'יר ושם נפטר.   
רבי יעקב פיתוסי זצ"ל חיבר כמה ספרים אשר חלקם הודפסו בחיו וחלקם לאחר מותו.
הספר "ברית יעקב" הודפס בליוורנו בשנת תק"ס-1800.
הספר "מזבח כפרה" נילווה אליו הספר "רנו ליעקב" הודפס בליוורנו בשנת תק"ע-.1810
הספר "מרא"ה האופנים" נילווה אליו הספר "יגל יעקב" הודפס בליוורנו בשנת תקע"ה-1815.
הספר "ירך יעקב" נילווה אליו הספר "כוכב מיעקב" הודפס בליוורנו בשנת תר"ב-1841.
רבי יעקב פיתוסי מוזכר בכמה וכמה ספרים: הציין כמה מהם.
בספר "צרור החיים" לרבי חיים בר יהודה קצבי זצ"ל מאלג'יר.
דף כ"ו ע'ב "עוד מצאתי כתוב באמתחתי שהקשה אלי מהר"י פיתוסי כשעבר עלינו בשליחות מצוה". ועוד בדף ל"ח ל"ט.
בספר "לחם לפי הטף" לרבי יצחק חי בוכבזה זצ"ל. דף פ"ב ע'א "וכן ראיתי בספר ירך יעקב למהר"י פיתוסי".
בספר "וישב משה חלק" א-ג לרבי משה בר ראובן אסרסי זצ"ל דף ד' ע'א "הרב ברית יעקב פיתוסי".
בספר "חזון עובדיה" לרבי עובדה יוסף בדף רצ"ט ע'א "וכן כתב בספר ברית יעקב פיתוסי"
בספר "לב שומע" לרבי חיים הכהן זצ"ל דף מ"א ע'א "ומן האמור יש לתמוה על חיבור מהר"י פיתוסי ז"ל בספר ברית יעקב.
בספר "מעין גנים" חלק א' לרבי מרדכי בר יעקב עבודי דף 22 "שו"ר בספר מראה האופנים בביצה דף ז' וביגל יעקב למהר"י פיתוסי ז"ל.
רבי יעקב בר אברהם פיתוסי נפטר באלג'יר בי"ג תמוז תקע"ב-1812.
רבי ברוך בר שלמה פיתוסי זצ"ל
רבי ברוך בר שלמה פיתוסי זצ"ל חי בתוניס במאה-18. על שם הוריו אנו למדים מההקדמה לספרו "מקור ברוך" שהודפס בליוורנו בשנת תק"נ-1790. וכך הוא כותב.
"מספר הזוהר הקדוש והמקובלים ע"פ כה תברכו גם תיבות מקו"ר ברו"ך  במ"ק(במספר קטן) ע"ה של ח' אותיות וכלל אחד לכולם הם גימ' (גימטרייה) ברוך בן שלמה, וכן כדמות האמור הם גימ' (גימטרייה) ברוך בן לונא שהם שמות אבי ואמי ת.נ.צ.ב.ה.
 בספר "תולדות חכמי תוניס" כותב עליו המחבר "מהר"ר ברוך פיתוסי מקובל מופלא….. והוא מכת המקובלים של תוניס אשר בראשם עומד רבי יוסף סדבון…..הרב הזה היה תלמיד מהרב יעקב מהודר".
הספר "מקור ברוך" שחיבר רבי ברוך פיתוסי זצ"ל הוא ספר גדול של דרושים ע"ס הפרשיות, בסופו קצת חידושים על הש"ס וכן קונטרס "הן חלום" חלומותיו שחלם ברזין עילאין ויחודיו שהראוהו בחלום. הדרוש לפרשת וזאת הברכה דרשו למנוח רבו רבי יעקב מהודר זצ"ל "את זה דרשתי על מו"ר ועטרת ראשי החכם השלם רב ועצום כמה"ר יעקב מהודר זצוק"ל.
מלכי תרשיש כותב כי הוא דודו של רבי יעקב פיתוסי זצ"ל כפי שכתב בספרו "רנו ליעקב" פ"ב ע"ד "ובספר מקור ברוך למר דודי ז"ל בס' האזינו". אך אני לא ראיתי זאת.  
רבי חיים דוד בר יעקב פיתוסי זצ"ל
רבי חיים דוד פיתוסי זצ"ל הוא בנו של רבי יעקב פיתוסי זצ"ל אשר עלה מתוניס לארץ הקודש יחד עם אשתו ובנו יחידו והשתקע בירושלים. שם מתה עליו אשתו ונותר עם בנו רבי חיים דוד , רבי יעקב יצא כשליח מצווה לארצות צפון אפריקה .
רבי חים דוד פיתוסי נתלווה לאבי במסעותיו. בהגיעם לעיר הולדתו תוניס נשאר רבי חיים דוד אצל רבי יהודה הלוי בעל "מחנה לויה" ואביו המשך לאלג'יר ושם נפטר.
רבי חיים דוד נותר בתוניס ונסמך על שולחנו של רבי יהודה הלוי.
רבי חיים דוד פיתוסי זצ"ל השתדל רבות בהוצאת ספרו של אביו "ירך יעקב" עדות לכך היא הקדמתו לספר זה. בסופו של דבר הספר "ירך יעקב" הודפס לאחר פטירתו של רבי חיים דוד פיתוסי. עדות לכך מופיעה בהקדמה לספר "ירך יעקב" מרבני ק"ק פורטוגיזים (גרנה) משנת תר"א-.1841 "החכם השלם והכולל זה סיני כמהר"ר דוד חיים פיתוסי זצוק"ל נפשו בטוב תלין בצרור החיים צרורה"
רבי חיים דוד פיתוסי הותיר אחריו שני בנים, גם שמם מופיע בהקדמה לספר "ירך יעקב" מהרבנים של ק"ק פורטוגזית "הני יתמיד שביק בחור מורם מעם החו"ן כה"ר יעקב הי"ו ושם אחיו משה הי"ו"
רבי חיים דוד פיתוסי זצ"ל נפטר בשנת ת"ר-1840.   
רבי משה פיתוסי זצ"ל
רבי משה פיתוסי זצ"ל דין בבית דינו של רבי ישועה בסיס זצ"ל כפי שמעידה חתימתו בהסכמה לספר "כרוב ממשח" לרבי שלמה אלפאסי זצ"ל משנת תרי"ט-1859 חתומים עימו רבי ישועה בסיס רבי נתן בורג'ל רבי שמואל צפג' רבי אברהם הכן יצחקי רבי ישועה צפג' רבי אברהם חג'אג' רבי שלום חי בשמוט ורבי נסים מעארך.
חתימתו מופעיה גם בהסכמה לספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחייך זצ"ל משנת תר"כ-1860 יחד עם רבי נתן בורג'ל רבי אברהם הכהן יצחקי רבי אברהם חג'אג' רבי שלום חי בשמוט ורבי נסים מעארך. בספר "מעשה בית דין" בדף ס"ד חתום על תשובה לרבי מעתוק חדאד משנת תרט"ו-1855 יחד עם רבי שמואל צפג' ורבי אברהם חג'אג'. באותו ספר בדף ס"ו חתום יחד עם רבי נתן בורג'ל ורבי יאודה הכהן טנוג'י על שו"ת.
סביר מאוד להניח כי הוא בנו של רבי חיים דוד פיתוסי זצ"ל כפי שמעיד עליו הכתוב בהקדמה לספר "ירך יעקב" בהסכמה של רבני ק"ק פורטוגזית "הני יתמיד שביק בחור מורם מעם החו"ן כה"ר יעקב הי"ו ושם אחיו משה הי"ו" משנת תר"א-1841.
רבי משה פיתוסי נפטר בט"ו אלול שנת תרכ"ו-1866
רבי שלמה פיתוסי זצ"ל
רבי שלמה פיתוסי זצ"ל תלמיד חכם, כנראה שימש כדין בבית דינו של רבי נתן בורג'ל זצ"ל.אין בידי פרטים רבים עליו למעט חתימתו על מספר הסכמות.
בשנת תרכ"ז-1867 חתום עשירי בהסכמה לספר "נר דוד" לרבי דוד גז זצ"ל.
בשנת תרל"א-1871 חתום חמישי בהסכמה לספר "אהבת ה' " לרבי יסף סדבון זצ"ל.
בשנת תרל"ח-1878 חתום שביעי מתוך שש עשרה חתומים על פסק דין בספר "משפט הירושה" לקאיד נסים שמאמא ז"ל. ראשון החתומים על פסק דין זה הוא רבי יצחק בשמוט זצ"ל ואחרון החתומים הוא רבי שמואל מאני זצ"ל. מאשר הנוסח הוא רבי אברהם חג'אג' זצ"ל.
רבי אליהו פיתוסי זצ"ל
שמו מופיע בספר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון זצ"ל יש לו שו"ת בדף פ"ז ע.א' "דא פתקא דשדר לן אחד חכם מעלת החו"ש כמהר"ר אליהו פיתוסי הי"ו" ו' טבת תרע"ג-1913.

ט.ל.ח



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *