יום פטירתו של רבי אברהם אבן מוסא זצ"ל

687

רבי אברהם אבן מוסא זצ"ל נולד בערך בשנת הת"כ-1660 כנראה בעיר תיטוואן שבמרוקו הספרדית , כך כותב רבי יצחק צבע זצ"ל בספרו "מקום בינה" שלוניקי תקע"ג-1813 דף כ"ב ע'א. מי הם היו רבותיו אין אנו יודעים בברור, אך בשלב מסוים בצעירותו חבר לחבורת המקובלים אשר עמד בראשם רבי יעקב מאראג' זצ"ל מגדול מפרשי ספר הזוהר. בן השנים תס"ד- 1704 תס"ה-1705 עבר מסיבה לא ברורה לעיר סאלי כפי שכתב לנו רבי נהוראי ג'רמון זצ"ל בספרו "יתר הבז" ליוורנו תקמ"ז-1787 דף נ"ה ע'א : "ושמעתי מהרב הכולל כמה"ר אברהם בן מוסא מן העיר סלא יע"א". העיר סאלי עיר של תלמידי חכמים גדולים ועצומים עירו של רבי חיים בן עטר זצ"ל. מהעיר סאלי עובר רבי אברהם אבן מוסא למראקס כפי שכותב לנו רבי יוסף בן נאיים זצ"ל בספרו "מלכי דרבנן" ירושלים תרצ"א-1931 דף ז' ע'ב: "מו"ה אברהם בן מוסא מו"ץ במראקס יע"א". מהעיר מראקס נודד רבי אברהם לעיר פאס לתקופה קצרה ומשם בערך בשנת ת"פ-1720 עוזב/בורח את מדינת מרוקו וקובע את מקום מושבו בתוניס.
הציין את שתי הגרסאות המקובלות על אופן הגעתו של רבי אברהם אבן מוסא זצ"ל לתוניס.
גרסה ראשונה כפי שכותב לנו רבי אברהם כלפון בספרו "מעשה צדיקים" דף 366.
"מעשה ברבי אברהם אבן מוסא מהעיר פאס. וסיבת יציאתו. שהייתה אשת המלך יש לה שנאה עם היהודים ותמיד עושה עליהם עלילות ברשע. מה עשה לה הרב רבי אברהם, עשה לה איזה מעשה עד שהייתה כל מה שתאכל תריח בו ריח צואה. ונלאו בה הרופאים בכל מיני רפואות ולא הועיל. ואח"כ שלח המלך אל היהודים אם הם יודעים איזה רפואה, ואמרו לו על רבי אברהם וקרא אותו ואמר לו: אני מרפא אותה אבל על מנת שלא תזיק עוד ליהודים, וקבלה עליה. וכתב לה קמיע ונתרפא ה מיד. ונתקנאו הגויים ואמרו למלך מאחר שהוא שריפא אותה הוא עשה לה כל הצער הזה. ופחד על עצמו שמא יתגלה הדבר ותהיה ב"מ איזה גזרה על שונאי ישראל, מיד ברח עכ"ל המעשה".
גרסה שניה כותב לנו רבי ישראל מקיקץ חדאד זצ"ל מספר לנו בספרו "אשביע לחם" חלק א' ג'רבה תש"ו-1946 "
מסורת המספרת על סיבת עזיבתו את ארץ מולדתו. ולפיה בהיות רבינו ילד כבן שש או שבע מסר למשרתת של שריף שונא ישראל, שהרג יהודי על לא חמס בכפו, כתב עם שמות קודש שתניחם בבור של אדונה. ועי"ז מת הגוי וכל משפחתו. המלך שהיה ידידו של השריף פקד על הרב של היהודים שהיה רבו של רבינו לבאר לו את פשר מיתתו המשונה והפתאומית. כשראה רבינו לרבו שהוא עצב עקב כך. גילה לו מה שעשה , רבו שבחו על מעשהו. אך ציוהו לגלות למקום אחר כיון שלא נמלך עמו מקודם והורה הלכה בפני רבו, ותכף צרר לו המעות הנצרכים ושלחו לתוניס יחד עם אימו. בהיותו בן י"ח שנה נשא אישה מתוניס. שם לימד תלמידים רבים והיה עושה נסים ונפלאות ע"י חוכמת הקבלה."
תלמידו המובהק של רבי אברהם אבן מוסא זצ"ל הוא רבי אברהם גיג' אביו של "נר דוד" גיג' זצ"ל אשר העתיק פרושים וחידושים ששמע מרבו והוסיף מסביבם את חידושיו והערותיו. מבן תלמידיו הידועים בתוניס היו שני בניו רבי שלמה ורבי משה זצ"ל. וכן רבי יעקב לומברוזון זצ"ל בן רבי אברהם אחיו של "זרע יצחק". רבי מרדכי ברוך קאראבליו זצ"ל אב"ד של הקהילה הפורטוגיזית (גראנה) בתוניס.
בספר "אוצרות חיים" לרבי אברהם אנקאווא ליוורנו תרט"ו-1855 יש הגהות "מגאוני המערב חסידי קדישי עליון ה"ה כמוהר"ר אברהם אזולאי זצ"ל וכמהר"ר אברהם בן מוסא זצ"ל מתושבי עוב"י מראק"יס יע"א.
בספר "שיח יצחק" לרבי יצחק נוניס ואיס זצ"ל ליוורנו תקכ"ו-1766 "קול המוסף רב נהורא"י סמוכים מן התורה לקוטי בתר לקוטי מאחד המיוחד אלה הדברים אשר דבר משה במערבא אמרי אמירה נעימה באי"שור כולל מהרב המובהק אברהם בן מוסא ז"ל מחכמי המערב שניות דרבנן"
בספר "שם הגדולים" לחיד"א ווארשא תרל"ג-1876 מערכה א' דף 10"מהר"ר אברהם ן מוסה רב מובהק גדול א' מרבני המערב הפנימי חיבר שיטה על סוטה כ"י נחמדת, וראיתי שיטה זו ובסופה באור להל' חמץ ל הרמב"ם וקצת פ' ההגדה עד"ה ועל מס' אחרות, וס' שיח יצחק מביא מחידושיו ליומא היו מתווכחים בקבלה עם הרב החסיד מהר"א אזולאי של מרוויקוס כנראה מהגהותיהם בספר אוצרות חיים" במערכה י' דף 66 "ועתה ראיתי להר"א ן מוסא ז"ל בפי' ההגדה שלו כ"י שכתב וז"ל…."
רבי אברהם אבן מוסא זצ"ל חיבר חידושים רבים. חידושים עמ"ס סוטה- "מנחת סוטה" ירושלים תשס"ח . חידושים עמ"ס נזיר פורסמו בספר "ברית יעקב" לרבי יעקב פיתוסי ליוורנו תק"ס-1800 חידושים עמ"ס יומא עדין בכ"י. חידושים עמ"ס חגיגה עדין בכ"י. חידושים על הלכות חמץ עדין בכ"י.
ועוד לו בכתובים
בספר "תולדות יצחק" לרבי יצחק חדאד (הראשון) ליוורנו תקכ"ב-1762 דף פ"א ע'א "ושמעתי מהחכם ר' אברהם אבן מוסא המערבי זלה"ה שאמר משם הר"י לוריא שכתב……"

רבי אברהם אבן מוסא נפטר בתוניס ועל זה אין חולקים, אך על הנוסח אשר הופיע מעל המצבה יש שתי גרסאות . וכמו כן שלושה תאריכי פטירה שונים:
גרסה ראשונה : כך כותב לנו רבי רפאל (רודולף) ארדיטי ז"ל (מעתיק נוסחי מצבות של קברי הרבנים בתוניס
"זאת מצבת קבורת הרב המפורסם מתנהג בחסידות נר מערבי המקובל האלוקי כמהר"ר אברהם בן מוסא. נתבקש בישיבה של מעלה בשנת התק"א(1741) תנצב"ה.

 

 

 

גרסה שניה של פרופסור מאיר בניהו במחקרו אשר פורסם בביטאון "מיכאל" כותב לנו כי רבי אברהם אבן מוסא נפטר ביום כ"א אדר שנת תצ"ג-1733.
בספר "מעשה צדיקים" לרבי אברהם כלפון ישראל דף 365 "להלן יובאו ארבע מעשיות אודות הרב הגאון עירו קדיש ר' אברהם אבן מוסא זצוק"ל מגדולי חכמי מרוקו בדורו. שבא ממרוקו לתוניס ונתיישב שם. ושם הייתה מנוחתו כבוד ביום ראשון א"ך אדר התצ"ג-(1733)

ליקט וערך יוסי פרי

 

10



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *