יום פטירתו של רבי שלמה וזאן זצ"ל

1575

רבי שלמה וזאן זצ"ל היה רבה של העיר סוסא, הוא שימש כדיין ודרשן והיה מקובל אלוקי כפי שמעיד עליו נכדו רבי שלמה חי וזאן בהקדמה לספר "יריעות שלמה" . "מור זקני החו"ש ודו"מ המקובל האלה' ר' שלמה וזאן ז"ל".
רבי שלמה וזאן למד אצל אביו רבי יהודה וזאן זצ"ל כפי שמופיע בספרו "יריעות שלמה" דף פ"א ע"ב "וזכרני כשהייתי קטן אצל מור ורבי אבי זלה"ה הוא היה אומ' " דף ק"ד ע"ב " שמעתי ממור אבי ז"ל שהיה אומר פי' ".

רבי שלמה וזאן זצ"ל חיבר את הספר "יריעות שלמה" תוניס תרנ"א-1891.

יריעות שלמה - וזאן, שלמה בן יהודה, -תקע"ב

י

רבי שלמה וזאן מתלונן בהקדמה לספרו "יריעות שלמה" על מחסור בתלמידי חכמים בעירו סוסא ובמחסור בספרי קודש על כן נאלץ ללמוד לבד וכך הוא כותב "נער הייתי וגם זקנתי אם אין אני לי מ"י לי"

בשנת תקל"ג-1773 מבקר החיד"א בתוניס ומגיע גם לעיר סוסא בספרו "מעגל טוב השלם" דף 54 וכך הוא כותב " 6 באלול יום ד' תצא הגענו לעיר סוסא ……ושם ראיתי החכם שלהם ר' שלמה וזאן מחזיק עצמו לרב"

בדף 55 כותב "ופלפלתי מעט עם ר' יהודה פראנקו וראיתי שהוא ת"ח אבל ר' שלמה נראה בעיניו שהוא רב וחכם בעיניו ודי בזה"
בהמשך בדף 65 מספר החיד"א "וכבר שלח להביא ר' שלמה וזאן מסוסא והניחו בבית האסורים לפי שאשתו שם בסוסא שכחה סמרטוט על החמין ונפל לאש ונשרף בשבת"

על פטירתו כותב נכדו רבי שלמה חי וזאן בהקדמה לספר "יריעות שלמה" ב"מעשה שהיה " וכשהיה בן שנה וחצי נפקד מור זקני בפקדת כל אדם השנה ההיא הייתה שנת התקע"ב יום א' שחוה"מ של פסח"

רבי שלמה וזאן נתבקש בישיבה של מעלה  ביום י"ז ניסן שנת תקע"ב-1812

ליקט וערך יוסי פרי



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


תגובה אחת ב “יום פטירתו של רבי שלמה וזאן זצ"ל

  1. מאיר חדד

    בס"ד
    המשפט המובא במאמר מהקדמתו "נער הייתי גם זקנתי אם אני לי מ"י לי" נראה שאינו עוסק בהעדר חברים מקשיבים ורבנים (על זה הוא מצר לפני כן בהקדמה) אלא על יהודים שהשביעוהו מרורים וציערוהו בלשון הרע ורכילות שהפיצו עליו. על זה הוא אומר שהוא מוחל להם ומתפלל, ותוכן תפילתו: "נער הייתי גם זקנתי אם אין אני לי מ"י לי", וכוונתו אם איני יכול להחלץ בעצמי מידם ומלשונם הארוכה, ואני כבר זקן. לכן, מ"י לי – מ"י הוא שם משמות הקודש בסוד: שאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אלה, והיינו כאומר: ה' יעזור לי
    פטירתו ב-י"ז בניסן תקע"ב (יום חמישי), כי בחו"ל יש שני ימים טובים של גלויות, ויום א' דחוה"מ הוא בי"ז.
    נראה שזה המקום להביא את העובדה המדהימה כי למחבר היו שני בנים האחד רבי יהודה (קרוי ע"ש אביו), והשני רבי אליהו פינחס (קרוי ע"ש אחיו פינחס?). והפער בין האחים הוא כשבעים שנה. ומעשה שהיה כך היה: למחבר רבי שלמה וזאן היה בן יחיד רבי יהודה שמו שנשא שתי נשים וילדו לו בנים ובת, אולם הבנים כולם מתו. בהגיע רבי יהודה לגיל 65 הלך לאביו בן ה-85, ואמר לאביו: אין לנו בן ממשיך למשפחה, לכן מציע אני כי תשא אשה. השיבו אביו: אסור לי לקחת אלמנה וגרושה (למה?) רק בתולה, ומי האב שיתן ביתו הצעירה לזקן אשר כמוני? הבן לא אמר נואש, ואנשי העיר שהעריצו את האב הזקן הציעו לו נערה בת 12 ממשפחה טובה ומיוחסת. האב הזקן שחשש שמא זה רצון האב ולא רצון הבת, ביקש לדבר עמה ואמר לה: אני זקן, ומי יודע מתי אמות. ייתכן ותהיה אלמנה בגיל צעיר מאוד ולא תוכלי להנשא שוב לעולם (למה?). והסכימה, ונולד לה בן בשם 'מורינו' ושתי בנות. בהגיע הילד לגיל 7 – 8 צפה האב ברוח קודשו כי בן זה לא יאריך ימים וביקש שיתן לו ה' בן אחר וכך היה ונולד לו בנו אליהו פינחס (אבי הנכד רבי שלמה חי וזאן המביא לביה"ד). בי"ז בניסן תקע"ב נפטר המחבר דידן וציווה כי בנו מורינו שעדיין בחיים יקבר לידו כי לא יאריך ימים. ואכן, בשבעה עצמה נפטר הילד ונקבר ליד אביו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.