חכמי קירואן

1658
בס"ד
 חכמי קירואן
ענקי הרוח אשר חיו ופעלו בתקופה הקדומה בתוניסיה הורישו חוכמה כתובה ופירושים מעמיקים לתלמוד הירושלמי ולתלמוד הבבלי, חיברו פירושים, פסקו הלכות  וכתבו ספרי רפואה ומחקר בלשון הערבית ובלשון העברית. חכמים רבים  בתקופה הקדומה גם מאירופה, שאבו רבות ממכלול הפירושים והספרים הרבים שפרסמו ענקי הרוח, קל וחומר חכמי תוניסיה לאורך הדורות שאבו וינקו רבות מהיצירה שנכתבה בתקופה הקדומה. מענקי הרוח שיצא שמעם: 
  

 

רבנו חושיאל בן אלחנן, 

 

רבנו חננאל בן חושיאל,

 

רבי יצחק בן שלמה ישראלי,

 

רבי דונש בן תמים,

 

רבנו יעקב בן נסים,

 

רבנו נסים גאון בן יעקב,

 

אבן אלגאסום/גאסוס

 

רבי אברהם בן נתן

 

רבי בהלול בן יוסף

 

רבי צאלח בן בהלול

 

רבי יהודה בן שאול

 

רבי יוסף בן ברכיה

 

רבי נסים בן ברכיה

 

רבי יעקב בן משה

 

רבי נחום בן יוסף
רבי נתן בן חנינה
רבי שביב בן יעקוב
רבי אברהם בן עטא הנגיד,
רבי יעקב בן עמרם הנגיד
רבנו חושיאל בן אלחנן זצ"ל
מוצאו של רבנו חושיאל הוא מדרום איטליה והוא היה בן דורו של רבי שרירא גאון מגדולי חכמי בבל. על פי המסופר בספר הקבלה לראב"ד כאשר יצא רבנו חושיאל למסע של איסוף תרומות עבור ישיבות בבל, נשבה ונמכר כעבד. רבנו חושיאל נפדה על ידי יהודי קירואן ושם הקים ישיבה ועמד בראשה והעיר קירואן התפתחה בזכותו למרכז תורה גדול בצפון אפריקה. רבנו חושיאל פיתח בישיבתו שיטות לימוד חדשות בתורה שבע"פ בהביאו מאיטליה את לימוד התלמוד הירושלמי, ובהדגישו את ערכם של התלמוד הירושלמי ומדרשי ההלכה כמקור לקביעת הלכה אף בניגוד לתלמוד הבבלי. רבנו חושיאל זכה להערצה רבה מצד חכמי דורו, ואף כונה על ידי רבי האי גאון בנו של רבי שרירא גאון מבבל "איש גדול בחוכמה הר בתורה". רבנו חושיאל  היה שייך לדור הגאונים, והיה אביו של רבנו חננאל.
                                                                                                                                                                                                                                                                                                              
רבנו חננאל בן חושיאל זצ"ל
 

רבנו חננאל חי בסוף תקופת הגאונים, הוא נחשב לאחד מגדולי מפרשי התנ"ך והתלמוד. את ידיעותיו למד מפי אביו – רבנו חושיאל ומפרושי הגאונים ובפרט מפירושו של רבי האי גאון. לאחר מות אביו ניהל יחד עם רבנו נסים גאון את הישיבה בקירואן ושימש גם כאב בית הדין בעיר. רבנו חננאל הוא מחברו של הפירוש הראשון לתלמוד הבבלי ששימש יסוד למפרשים ולפוסקים אחריו.  רבנו חננאל התחשב הרבה כאביו בתלמוד הירושלמי אך רק במקום שאינו אלא משלים לתלמוד הבבלי. פירושיו של רבנו חננאל נכתבו בצורה פשוטה בהירה ומובנת והוא הירבה להשתמש באגדות שמתוכן אפשר להסיק איזה לימוד הלכתי. פירושיו עודדו את התפשטות לימוד התלמוד בארצות שונות וספרי התלמוד המוגהים על ידו היו נפוצים בספרד ובצרפת, פירושיו הרבים הגיעו ונלמדו גם באירופה ורבים מגדולי רבני אירופה באותה תקופה כגון רבנו תם, הרשב"ם, הראב"ן ועוד הסתמכו עליו והעתיקו ממנו בפירושיהם הרבים. רבנו חננאל הוסמך לרבנות על ידי אביו רבנו חושיאל והיה שייך לדור ראשון של רבנים אחרי תקופת הגאונים. מתלמידיו הידועים. רבי יצחק אלפאסי (הרי"ף), רבנו גרשום מאור הגולה ורבנו נתן בעל הערוך. 

                                                                                               

רבי יצחק בר שלמה ישראלי זצ"ל
רבי יצחק בר שלמה ישראלי חי במאה ה-10 בקירואן לדעת מחבר "אנשי קירואן" לא היה יליד העיר כי אם יליד מצרים ,ונקרא לקירואן על יד המושל זיאדה אללה השלישי מבני אלגלב להיות לו לרופא בחצרו. בהמשך שימש כרופא בחצרו של עובייד אללה אל-מאהדי מייסד השושלת הפטימית. היה ידוע כמחבר, כרופא וכפילוסוף. ספריו שנכתבו בערבית תורגמו ללטינית ולעברית וחלקם אף יצא לאור. ספריו במדע הרפואה נלמדו באוניברסיטאות בימי הביניים במערב. ספרי הרפואה הידועים שלו הם "ספר הקדחות", "ספר המסעדים", "במראות השתן", "מוסר הרופאים".מבן תלמידו היו הרופא הערבי אבו ג'עפר אחמד בן אברהים אבן אלגזאר , ודונש בן תמים.
בתחום הפילוסופיה כתב רבי יצחק את "כתאוב אל-חדוד" שהוא "ספר הגבולות" שהיה ידוע לחכמי ישראל בימי הביניים, ספר זה תורגם לעברית במאה ה-14 על ידי נסים בן שלמה, וגם תורגם ללטינית ונתקבל מאוד על המלומדים הנוצרים בימי הביניים. ידוע גם חיבורו "ספר היסודות" שתורגם לעברית ולטינית, וחיבוריו "כתאב אל-ג'אהיר" (ספר העצמים) ו"מאמר על הרוח והנפש" בשני אלה מפתח רבי יצחק את תורת האצילות הנאו – אפלטונית אשר נידחת על ידי הרמב"ם.
להגותו של רבי יצחק ישראלי נודעת חשיבות רבה בתולדות הפילוסופיה היהודית בימי הביניים. רבי יצחק הוא אבי הנאו – אפלטוניות היהודית ועקבות תורתו ניכרים אצל רבנו שלמה אבן-גבירול, רבי יוסף אבן-צדיק ואצל ראשוני המקובלים בחוג גירונה. נפטר בהיותו כבן מאה בשנת 953. 
זיאד בן כלפון זצ"ל
 
היה ביחד עם רבי יצחק ישראלי רופאי המושל הראשון מבני פאטמה הוא אלמהדי אבן מחמד עביד אללה בקירואן 909-934. שניהם בארו למושל הזה את סם המרפא ג'וז גנדם . רק פרטים מעטים ידועים עליו
 
רבי דונש בן תמים זצ"ל
רבי דונש בן תמים, רבי משה אבן עזרא מכנהו "אלקירואני", היה פילוסוף, רופא, חוקר הלשון העברית ופרשן. כאמור בספר "שם הגדולים", סביר להניח כי היה תלמידו של רבי יצחק ישראלי.                    
רבי משה בן עזרא מהלל את רבי דונש כאחד הראשונים שעסקו בחקר הקרבה הלשונית של העברית הסורית והערבית ובהשוואתן, בייחוד למוצאן של המלים.ולא בשווי הדקדוקי, לדעתו של רבי דונש השפה העברית היא הקדומה והצחה בכל הלשונות השמיות שממנה נסתעפו שאר לשונות בני קדם.  
רבי דונש היה שוקד על "ספר היצירה" של רבי יצחק ישראלי וחיבר עליו פרוש בערבית בדרך המחקר, הוא חיבר גם את ספר "בחכמת התבונה" במצות הכליף מנצור אסמעילי מקירואן בו הובעה הסתייגות מסוימת מהאסטרולוגיה שהייתה מקובלת מאוד באותם ימים.ידוע שהוא חיבר ספרים אחרים בחכמת החשבון והרפואה אבל שום ספר משלו לא השתמר עד ימינו.
רבי יעקב ברב נסים ברב יאשיהו אבן שאהין זצ"ל
רבנו יעקב בן נסים בן שאהון (או אבן שאחין) שהיה קרוי גם "אלוף", "ראש כלה" ו"הראש", היה תלמיד חכם ועמד בראש בית המדרש בקירואן ואביו של רבנו נסים גאון.
רבנו יעקב היה נציגן של ישיבות סורא ופומבדיתא לכל אפריקה ובתוקף תפקידו זה היה מתווך בין הישיבות לבין הקהילות המקומיות, בכל הנוגע לגיוס כספים ותרומות לטובת הישיבות, ולשילוחם יחד עם מכתבי שאלות בהלכה למרכז בבל. נשתמרו כמה תשובות בהלכה אליו מגאוני פומבדיתא, מהן נתפרסמה ביותר "אגרת רב שרירא גאון", שהיא תשובה לשאלה כיצד נכתבה המשנה ולה ערך היסטורי ראשון במעלה.
מתורתו של רבי יעקב שרדו רמזים בלבד, מתוך ספריו ההלכתיים של בנו רבנו נסים גאון.
                                                            
 רבנו נסים ברב יעקב זצ"ל
רבנו נסים הוא רבנו נסים בן רבנו יעקב המכונה בפי רבים רבנו נסים גאון, חי בסוף תקופת הגאונים והיה שייך לדור הראשון של רבנים שהוסמכו בתום תקופת הגאונים. הוא היה  מגדולי התורה בצפון אפריקה וממנהיגיה במאה ה-11 לימינו של רבנו חננאל בן רבנו חושיאל. רבנו נסים גאון למד אצל רבנו חושיאל ואצל אביו רבנו יעקב בן נסים.
אחרי מות אביו עמד רבנו נסים גאון במקומו כראש בית המדרש בקירואן והיה רבם של הרי"ף, ורבנו גרשום מאור הגולה ורבנו נתן בעל הערוך. רבנו נסים היה גם נציגן של ישיבות סורא ופומבדיתא ליישובי היהודים בצפון אפריקה כולה ולאחר פטירתו של רבנו חננאל נתמנה "לריש בי רבנו" במקומו.
קשרים הדוקים היו בינו לבין שמואל הנגיד שתמך ברבנו נסים תמיכה כספית. רבנו נסים ביקר בגרנדה ולימד בה תורה וזיקתו לתורת רבנו חננאל ברורה מאוד אולם רבות ממסורותיו ההלכתיות קיבל מרבנו האי גאון שעמו עמד בקשר מכתבים. רבנו נסים היה סופר פורה ורב גוני ואלה הספרים המשויכים אליו בוודאות:                                                           
ספר "מפתח מנעולי התלמוד" שלאחרונה מתפרסמים מתוכו קטעים רבים מן המקור הערבי וספר "פסקי הלכות" שנשתמרו ממנו שרידים בלבד. ספרו המפורסם ביותר הוא "חיבור יפה מהישועה" ספר זה היה נפוץ ביותר ובו הוא ליקט מעשיות ואגדות-עם עבריות מתוך מקורות קדומים. מטרתו של הספר הייתה חיזוק האמונה. ספר זה פורסם בניסוחו הערבי המקורי ותורגם אחר זמן לעברית. ספר מפורסם נוסף הוא ספרו "מגילת הסתרים" אשר נכתב בלשון חכמים ובו עניינים רבים ומגוונים:
אמונות ודעות, פירושי מקראות, פולמוס דתי, פירושי תלמוד ומדרש בהלכה ובאגדה, תשובות, מנהגים ומקורותיהם ועוד. רבנו נסים גאון חיבר ספרים נוספים, אך חלקם אבדו וחלקם האחר התגלה בגניזה הקהירית בשלמותם או באופן חלקי בלבד.
ספריו של רבינו נסים גאון השפיעו רבות על גדולי ההלכה בכל הדורות, מהם יש לציין במיוחד את הרי"ף, הרמב"ם, נתן בן יחיאל מרומי, רבנו אברהם בר נתן הירחי ורבנו יצחק בן אבא מרי. 
 
 
אבן אלגאסוס/אלגסום זצ"ל
 
מתלמידי רב נסים גאון זצ"ל. חיבר בערבית ספר בדיני תפילה. הרמב"ם מזכיר ספר זה באחד מתשובותיו, שנשלחה למר יוסף בן ג'אברי מאנשי בגדד. מדברי הרמב"ם נראה כי הספר היה מצוי בזמנו, אולם  עד עצם היום הזה לא נתגלה ספר זה במלואו אלה קטע אחד בלבד.
רב בהלול זצ"ל
מחכמי קירואן עמד בתחילה בקשרי שו"ת עם הרב האי גאון מבבל,אליו ערוכה כפי הנראה התשובה בהקשר לדרך התקיעות. רב האי גאון במכתב לרבי יעקב בר נסים  שבו הוא מתלונן על רב בהלול בן יוסף  שנספח על חבורת "ארץ הצבי" . חדל רבי בלול לשלוח שו"ת לבבל וחבר מרצון לחכמי ארץ ישראל.
 
רב צלח בן בהלול זצ"ל
 
מחכמי קירואן בדורו של רבינו חננאל והוא  אולי בנו של רבי בהלול בן יוסף. עמד בשו"ת עם גאוני בבל . "תשובה מה ששאל רב צלח בריה דמר בהלול סנהדרא רבא ורבנן דעימיה מן קירואן נפקן לקדמנא" (אנשי קירואן ע"מ 46)
 
רב יהודה בר יוסף זצ"ל
 
מחכמי קירואן יתכן כי הוא בנו של רב יוסף בר ברכיה, המתואר על ידי גאוני בבל כ"ראש כלה" וגם בשם "אלוף" ו"ראש הסדר", ניראה משם זה כי עמד בראש ישיבה בקירואן. בן דורם של רבי שרירא גאון  ובנו רבי האי גאון. בתשובות הגאונים נמצאו תשובות  משנת ד' תשנ"ו-996 משני גאונים אלו שפעלו בבבל לרבי יהודה.
רבי יהודה ברב שאול זצ"ל
מחכמי קירואן ובן דורו של רב נטורנאי ברב הילאי הגאון מסורא שאתו ניהל שו"ת יחד עם רב נתן בר חנינה.בספר "בשר על גבי גחלים" ע"מ 179 יש תשובה שהשיב הרב נטרונאי בר הילאי לרבנא נתן בריה דרבנא חנינה ולרבנא יהודה בריה דרבנא שאול.
  
 
רבי יוסף בר ברכיה זצ"ל
 
מחכמי קירואן היה  אחד מבית מדרשו של רבי יעקב בר נסים והיה לאחד מתלמידיו קיימים שו"ת בינו לבן רבי האי גאון ובאחד מהם כך נכתב: "על שאלה דשאילו מיניה רב יוסף בר מר רב ברכיה ורבננא ותלמידיה דבי מדרשא דמר רב יעקב ראש כלה בר מר נסים על אודות השם. וכי יש שמות ויש מי שיעשה בהם מעשים גדולים, שלא יתכן לאדם לעשותם אלא בדרך אות ומופת… והשיב כי כל אלה וכיוצא בהם דברים בטלים….ותמהנו מזה…." ניראה כי שמש בגזברות ובקיבוץ כספי הנדבות לישיבות בבל,
.
רבי נסים בר ברכיה זצ"ל
מחכמי קירואן ויש הטוענים כי הוא אחיו של רבי יוסף בן ברכיה. בספר "אוצר הגדולים" כותב שהוא מוזכר גם באור זרוע הגדול
(ה' תענית סי' ת"ג ) שהרב נסים גאון בר ברכיה ראה בפרושי הגאונים, נראה מזה שחיבר ספר בעניינים אלו. ועוד כתב שם שפיוט ממנו הובא בספר "מכון השיר ירושלים" שהועתק ממחזורים קדמונים.
רבי יעקב פטרון זצ"ל
 
מחכמי קירואן ומזכר לשבח בתשובות גאוני בבל. ובאחת מתשובות רב האי גאון בן רב שרירא כותב: "ובשני גאון אבינו נ"ע שאל מ"ר אלחנן בן מ"ר שמריה אותו בתוך אגרת מ"ר יעקב פטרון ותלמידים שהיו בקירואן להאמין הנשים…."
 
רבי נחום בר יוסף זצ"ל
 
מחכמי קירואן ונמצא מכתב ממנו בגניזה הקהירית שכתב בקירואן אל רבי שמואל בן חופני גאון סורא בשנת ד' תשנ"ט- 999 ממכתב זה נראה כי סבב בערים וארצות שונות, והיה גם כן בעיר מהדיה לא רחוק מקירואן
 
רבי נתן ברב חנינה זצ"ל
מחכמי קירואן הראשונים הידועים לנו בשמם. שמש גם כדיין הקירואן עמד בקשרים עם גאוני סורא ופומבדיתא בבבל. ומצאנו ב "אור זרוע" בשם ספר "בשר על גחלים" תשובה אליו ולרב יהודה בר שאול מרב נטרונאי בר הילאי גאון סורא בשנת תרי"ג-תרי"ח- 853-858 .כנראה הוא "רב נתן מאפריקאי זצ"ל" שמזכיר תשובתו המהר"ם מרוטנברג בדיני חמאה, ושאת תלמידיו מזכיר רבי סעדיה גאון שכותב" והיו התלמידים בני רב נתן ז"ל יושבים בצידו". הראשונים מזכירים בספריהם ל"רב נתן גאון" או "רבנא נתן ראש הישיבה" ויש אומרים שהוא רבינו שאת דבריו ראו בספר " המקצועות" שהיה אז מצוי בידם 
 
רבי שביב בר יעקב זצ"ל
מרבני קירואן הראשונים , וישנן תשובות אליו מגאוני סורה ופומבדיתה בתשובות הגאונים המשיבים לו הם רבי עמרם גאון ,רבי נחשון ובנו רב האי.
  
רבי אברהם בן עטא הנגיד זצ"ל
בין הנגידים המפורסמים היה רבי אברהם בן עטא שחי במחצית הראשונה של המאה ה-11. הוא היה תלמיד חכם, עשיר, מצביא וגם רופא אשר כונה בפי הערבים "אבו אסחאק איברהים בן עטא" והוקדש לו חיבור בערבית על תארי האלוה.
רבי אברהם בן עטא היה הראשון לנגידי קירואן שמונה באופן רשמי על ידי שושלת הזירים. תפקידו של הנגיד היה לקשר בין הקהילה היהודית לבין השלטונות ולעמוד בפרץ בשעת צרה לאחיו היהודים. כמו כן דאג הנגיד לצורכי הישיבות, והיה קובע את חלוקת הכספים אשר נאספו בין הישיבות השונות. כשנתקשו בני הקהילה בשאלה הלכתית כלשהי היה מעביר הנגיד את השאלה לגאוני הישיבות בבבל.
רבי אברהם פעל רבות לטובת קהילת בני עירו ולטובת שאר הקהילות בצפון אפריקה וזכה לשיר תהילה נלהב מאת רבי האי גאון שהיה ראש ישיבת פומבדיתא. גם גיסו של רבי האי גאון, רבי ישראל הכהן הקדיש לרבי אברהם ספר "כתאב פי וג'וב אל-צלוה"- הלכות על חובת התפילה, וכך הוא כותב:
         "לזקן הנעלה נס הדת וכתר האומה מר רב אברהם נגיד הגולה".
 ידוע כי רבי אברהם בן עטא עמד בחליפת שאלות ותשובות עם רבי שמואל בן חופני גאון שהיה ראש ישיבת סורא. 
רבי יעקב בן עמרם הנגיד זצ"ל
היה הנגיד השני בקירואן אחרי רבי אברהם בן עטה הנגדי זצ"ל אשר מונה באופן רשמי ע"י השלטון היה בן דורו של רבינו חננאל ורבינו נסים גאון והיה מגן וצינה בעד יהודי קירואן והצילם משונאיהם שקמו עליהם.פעל רבו למען יהודי קירואן ומתוקף תפקידו נאלץ לשהות לעיתים קרובות בעיר מהדיה שהייתה מרכז השלטון באותו זמן. קיימים מכתבים רבים מימנו ואליו לחכמי בבל ומחכמי בבל אשר פתחים בדברי שבח רבים על מעשיו להגנת היהודים בקירואן .
 
מתוך הספר "אנשי קירואן" פוזננסקי
מתוך הספר בלאד אלפאל וליסמין- יוסי פרי

                                                                             מתוך הספר מלכי תרשיש- רבי בנימין הכהן



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


2תגובות ב “חכמי קירואן

  1. הרב זייני אליהו רחמים

    שלום עליכם,
    ישנה טעות לגבי חכם אחד והוא הרב בהלול בן יוסף. הוא אינו תוניסאי אלא אלג'יראי מהעיר תאהרת בה נולדתי.
    מה שהטעה הכותבים כאן הוא קיומי של רב בהלול אחר מקירואן, אבל איננו בר יוסף.
    בברכת כתביה וחתימה טובה,

    1. יוסי פרי Post author

      הרב זייני שלום וברכה.
      ראשית תודה על ההערה אני הבדוק שנית בספר "חכמי קירואן כיצד זה נכתב והתקן בהתאם.
      בברכת שנה טובה כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל עם ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *